"מלחמות אגו של אוהבים הן קשות יותר ממלחמות אגו של אוייבים".
קצת למעלה משנה מהדייט הראשון שלנו שהיה חוויה מתקנת לאינספור דייטים משעממים וחד פעמיים, יחסים מטומטמים של און ובעיקר אוף..
אתמול בבוקר הוא שלח סמס שנגע בדיוק איפה שכואב
"את טובה במילים, טובה מדי.
את מתנסחת להפליא, שולחת עיצורים, הברות, תנועות וסימני פיסוק
ואני משתרך אחרייך, מנסה באופן נואש להסביר לך איך אני מרגיש
דרך פאקינג מקלדת!
מספיק עם זה!
פשוט תבואי".
אמרתי שאני מזמינה שני מקומות על הבר ושלא יביא את האגו
הוא לא פראייר השיב לי שאם יהיה צפוף תמיד אפשר לעבור לספות.
בתשע וחצי הוא סימס שהוא מתחת לבית שלי ושארד (הקדים בחצי שעה)
מיותר לציין שמההתרגשות הייתי מוכנה בתשע.. עומדת מול המראה ואומרת כמו מאנטרה
"את יכולה להתמודד איתו, תגידי לו הכל, אל תתבלבלי ואל תפחדי, את מסוגלת!"
כשהגעתי ללובי הכניסה, הצצתי פעם אחרונה במראה, לוודא שהוא ישרף ויצאתי עם חיוך ענק..
למשמע נגינת עקביי הוא הסתובב..(לא התראינו שבועיים)
שריפה- צ'ק!
בייב את הדבר הכי יפה שקיים- צ'ק!
למה אודם קיבינימט איתך- צ'ק צ'ק צ'ק!
שלף מגבון מסעדות (קינג ג'ורג' אם להיות ספיציפיים) והורה לי למחוק אותו..
מחקתי.
במונית בדרך לבר האהוב עלינו.. התעסק בפלאפון (תוצר מובהק של מתח, חרדה וחוסר בטחון).. מתעלמת.
הגענו לבר, הוא הזמין את הוויסקי שלו ואני את היין שלי..
שוב פעם שולח סמס בפלאפון.. מתעלמת
אני רעב, את רעבה?
לא ממש אבל יו נואו מי.. תזמין אני אצטרף
פלטת גבינות, שרימפס ברוטב יין ושום וקלאמרי מטוגנים עם רוטב איולי.
המתח טרם התפוגג, הפיות נפתחים רק למטרת אכילה..
הזמנו משקה שני.. האלכוהול מבטל עכבות ומשחרר.. בדיוק במידה הנכונה..
אז מה תומר... באתי, אני כאן... רצית לדבר לא?!
כן!
כולי אוזן...
אז הבאת את האגו שנעבור לספות?
לא, אני באמת מקשיבה..רק אני. פיור!
בייב מה יהיה איתך? איתנו?
מה אתה רוצה שיהיה?
שיהיה טוב.
תגדיר טוב?
משקה שלישי...
שתפסיקי לברוח כל פעם שקצת קשה..ואם יהיה חרא נאכל אותו יחד.
גילוי נאות: מעולם לא התוודתי על רגשותיי אליו (אין לי בעיה עם המשפט בעל שלושת ההברות, אני פשוט כ"כ אוהבת אותו שהן לא מספקות את תמצית רגשותיי), על כף יד אני יכולה לספור את האנשים שבכיתי בפניהם, למראית עין אני אשת הברזל.
תומר (עקצוץ באף), כבר דיברנו על כך אינספור פעמים.. הפכים אינם משלימים.. לא נצליח להגיע לעמק השווה, אנחנו שונים מדי.
למה? (דופק ידו על הבר) נשבר לי הז' לשמוע את זה!! תגידי לי למה?
אני אוהבת אותך עד לשד עצמותיי (בכי), אתה פרפר לילה, בליין, זיין ת"א מצוי (בכי), רועדות לך הביצים כל פעם שאני מדברת על התמסדות, אני לא יכולה לישון איתך בעיניים עצומות (בכי), אתה מפחיד אותי כי אני לא יכולה להיות אני איתך ואתה פאקינג שמאלני!!
את לא עושה לי את זה!
את מה?
את בוכה! אני מת את אפילו יפה יותר כשאת בוכה.
תמות! אני לא מפעילה סחיטה כלשהי (בכי) התעוררתי היום הורמונלית מדי..
אני לא מאמין שאמרת את זה?
ממתי קצת הורמונים מפחידים אותך?
לא בייב, אמרת לי שאת אוהבת אותי
עד לשד עצמותיי.. ברשותך אלך להטיל את מיימי
בשירותים אני מביטה במראה, הדמעות יבשו, האיפור במקום.. פאק מה זה ההתפרצות בכי הזאת?! איזה בושות!! הניסיון של להעביר את עצמי בשירותים לא צלח ונאלצתי לצאת.
הוא המתין לי שם.. בייב, אני לא רוצה שתבכי, אני כל מה שאמרת ובשבילך אהיה אחר.
אני לא לוקחת אתגרים כאלה, אין לי רצון לשנות אותך, אני לא מאמינה בשטויות האלה, אתה מושלם, רק לא לי, בבקשה תומר, תפסיק לסמס לי, תפסיק להתקשר, זה הרסני מדי אנחנו חייבים להתנתק.
אני לא יכול להבטיח לך דבר שכזה.
נמאס לי להלחם בך, במקום כ"כ טהור שנקרא זוגיות אני צריכה שלווה, נחת.
אז זה נגמר?
כן.
אז אם אתמול נתקלתם בסצינת אוהבים בפאב קטן ושכונתי בת"א זאת הייתי אני,
פעם הבאה תבואו להגיד היי ותביאו טישו, אתם לא רואים יש פה אישה שבוכה.
