|
|
|
ושוב כ"א בתמוז מתקרב...
ושוב הכאב עולה מעמקים
שוב בוכה ומדממת.
שוב ...
רק שהפעם זה קצת שונה.
אני לא לבד עם כאב הזה. יש ידיים שמחזיקות אותי.
שלא נותנות לי להשבר, להתפרק.
עדיין לא בטוחה שמותר לי.
שזו אני שקצת יותר חיה ושזה בסדר.
שמותר לי לחייך, לחיות, לאהוב...
שמותר לי שאתה כבר לא ...
שאתה כבר לא כאן.
עדיין אהבת אתך , זוכרת,כאבת.
עדיין...
מהרגלי עדיין סופרת ימים.
ימים של חיים חדשים.
ימים של אושר.
למרות שאמרת שזה לתמיד.
שלא תעזוב גם אם אגרש אותך.
שתלחם.
אני עדיין סופרת את הימים.
ימים של חזרה לחיים. לפעמים זה כואב. לפעמים זה דורש מלחמה עם עצמי.
עדיין סופרת את הימים...
מקווה שיקרה ... ואקבל, אשלים עם האושר. אשלים עם זה שאתה כאן, איתי, לתמיד.
אוהבת, מאוהבת
חשבתי המון זמן איך לתאר את מה שאני מרגישה
מאוהבת?
משוחררת?
שמחה?
שלווה?
בסוף מילה אחת - א ו ש ר.
אושר מוחלט.
אושר נקי.
בלי "אבל" ו"אולי"
בלי "למה" ו"מתי"
בלי פחד
בלי "מה עדיף" ו"איך יותר טוב"
רק אני .כפי שאני.בלי משחקים ומסיכות.
א ו ש ר.
תחושה של שינוי, של הקלה
תחושה של שמחה
הרגשה זהירה של "משהו משתנה"
מפחדת ,מפוחדת.
קצת אופטימית .
סוג של כח שעולה מבפנים .
חג שמח
שתהיה שנה מלאה באושר והגשמה עצמית .באנשים אוהבים ואהובים.
בצחוק ושמחה.
חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶך … כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ: (דברים טז יג-טו)
לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (ויקרא כג מג).1
משום מקום המוח שלי שלף את הריח שלך.
לשבריר שניה היה נירא שאתה עדיין כאן.
ריח של הבוסם שלך. ריח של גופך.
כה מוכר ואהוב.כה שלי.
מלטף,מחמם.אוטף ,מחבק.
ואז....ריק.
אני לא אוהבת לישון.
כול בוקר אוספת את עצמי , שבר אחרי שבר... חתיחה אחרי חתיחה ..
רק שכל פעם אני לא מוצאת חתיחה... כול בוקר משהו ממני נשאר איתך ... נשאר אתמול נשאר בחלום...
שוב חגים ....
הבעיה היא בי .
לא משנה מי הגבר.
התוצאה תמיד אותה תוצאה.
זה שהבנתי את זה זה כבר משהו , לא ?
🤣
מחג לחג
מגעגוע לגעגוע
שנה אחרי שנה ....
מתקרב כ"א בתמוז....
3650 ימים
3650 לילות
אלפי שעות
אין את הכאב שהייה
נשאר וואקום .רק הלבד שלי.רק לב קרוע
זמן בו אני מרגישה לבד יותר מתמיד זה בחגים.
למרות שכול המשפחה יחד. למרות הרגשה של חג ,למרות הכול ,הרגש הזה מתחזק ופורץ.
שינה של שעות ספורות, מצב הרח ,עצבנות,חוסר שקט ....
לב מחפש נחמה וכואב .
נשמה .... כלואי בתוך גופי ,מחפשת מוצא בחלומות קצרים עליו....
כבר לא זוכרת את המגע ,את הריח ,את ההרגשה .... מתגעגעת ...
מתגעגעת לישון לצידו, לשמוע את נשמתו....
מ ת ג ע ג ע ת
יגיע רגע של שינוי .
בה כ ו ל .
מעניין מה יצא מזה .
התחלתי ברכב ,המשכתי עם בית .
עכשיו הגיע תורי .
