כותל

ושב דף לבן ...

ושוב סערה .

שוב אכזבה וכאב .

שוב חזרה ,לקונכיה 

להגנה ,להגנה....

שוב בודדה ,שוב כאב 

האם משפחה,חברים מכירים זה תחליף לזוגיות?

למה כאשר אני אמרת שאני מרגישה לבד ,בודדה ..

התשובה שאני מקבלת-את לא לבד !יש סביבך אנשים אוהבים.

האם זה נכון? האם ההרגשה זו שלי של בדידות היא סתם פנטזיה של נפש לא בריאה? 

גבולות ... 

תמיד עניין אותי למה אני מסוגלת . 

עבודה , לימודים , משפחה , יחסים ... 

בכול תחום - חיפשתי את הגבול . את המקסימום . 

בשנים אחרונות החיים מחפשים עבורי את הגבולות הסיבולת .

שאני חושבת שעוד קצת סבל וזהו . אני לא מחזיקה מעמד יותר - מתברר שאפשר עוד קצת . אפשר עוד ועוד ועוד ועוד ..... 

מעניין , מתי אשבר ? 

לדעתי זה תלוי רק בהחלטה שלי . 

אלוקים , 

אינני רוצה בדבר .מבקשת רק רק קצת 

כח לעבור עוד יום ועוד לילה בלעדיו . 

רק טיפת תיקווה לאהבה ולנחמה .

לפעמים נוחתת עלי הרגשה שעולם סביבי נא במהירות שונה משלי . שהזמן עצר מלכת ,רק עבורי , הכול קפא . 

לפעמים מרגישה כמו ברכב שדוהר במהירות מופרזת ,ללא שליטה .... 

לפעמים הרגשה שהכול כה  כבד עלי שאין בי כח לעוד נשימה 

לפעמים מרגישה כה קלה ,שנדמה שאני אינני מתהלכת - מרחפת ....

לפעמים אני נרדמת עם הרגשה שאתה מחבק ,מתעוררת בלילה בזיעה קרה . 

לפעמים נחנקת מצעקה ...

לפעמים מאושרת ממשהו קטן .

מוזר.

תחושה זו מלווה אתי כבר כמה שבועות

מוזר.

אחרי כול כך הרבה שנים, אתה ידעת,הרגשת מתי ואיך לחזור לחיי.

האם זה הזמן להתחיל לאמין בניסים?או לחזור בתשובה?

ואיך במרחק כה גדול ידעת? 

מוזר....

האם עבר יכול להיות לעתיד?

מאוד מוזר.

שאתה זוכר

שאתה מרגיש....למרות כול מה שעברת בחיים, למרות כול מה שאני עברתי....

מנהלת כאן סוג של יומן  הכאב שלי

האם המקום מתאים?

מוזר לי שרק לכתוב כאן אני מרגישה די בטוחה וחופשיה ...

ללא פחד שיחשבו שאני חלשה , משוגעת או...

לאחרונה שואלים אתי שוב ושוב - מה את מחפשת כאן ?

אמת שכלום ...

לא ריגושים מכול סוג , לא יחסים ...

יש לי את הפינה שלי ... פינה של כאב  ולפעמים של שמחה .

פינה בה אין שופטים . אין חברים .

רק אני עם עצמי .

:)

תודה לכול מי שמבקר בפינה שלי , מתעניין ,מגיב ...

אבל עדיין ...זו הפינה שלי .

תודה

שבת שלום .

הייה פעם בחברה שעבדתי גבר ... לא שהכרנו יותר מידי טוב -"שלום-שלום" .עובדים יחד . 

באחד הימים יצא לנו לעשן יחד . 

קישקשנו על כלום , ילדים ,מכוניות, משכנתא .... 

ללא כול התראה הוא זורק משפט - את חייבת להשתחרר . ער געש יש לך בפנים. לא טוב. לא תחזיקי מעמד הרבה זמן. את רגועה מידי ,שקטה מידי ... 

טובה מידי . 

זרק את  הסיגריה שלו ויצא מחדר העישון . 

זה הייה לפני שלוש שנים .

היתי הרבה יותר ... 😄 הרבה פחות טעונה אז ... 

נזכרתי בשיחה זו  היום ... 

מחכה לפיצוץ :) 

החלק הכי קל בשינוי זה להחליט זה שצריך שינוי בחיים ,בקרירה ,בזוגיות,במיגורים.

טוב..  החלטתי על כך שאני  חייבת לעבור  לגור מניקודה א' לניקודה ב'....החלטתי .... ואחרי חצי שנה עשיתי.

לפני כמה חודשים החלטתי שאני חייבת להחליף עבודה .... החלטתי ועשיתי.

היום הגיעה תורי.... החלטתי שאני חייבת לשנות משהו בי.... 

ושוב...החלטתי ועשיתי....

היו עוד כמה החלטות בין לבין ... שאת רוב ביצעתי ....

רק החלטה אחת לא זזה לה ... 

לשכוח אתו. 

כנראה כול מה שקשור ברגשות יושב מאוד חזק אצלי.

אז..החלק הכי קל בהחלטות זה להחליט שצריך .... 

וחלק הכי קשה ...לשכוח .

אף פעם לא חשבתי שלחץ בעבודה יכול להיות דבר חיובי ...עד שניסיתי את עבודתי הנוכחית :) 

לחץ סביר - זה כייף.

ועוד יותר כייף שמנכ"ל החברה אוהב את מה שאתה/את  עושה .... ולא רק אוהב -גם אומר את זה ונותן להרגיש את הערכתו .

כייף !!!! 

:)