|
|
|
כמו כול שישי גם היום אנחנו אצל אמא שלך....
קבלת שבת.
תפילה.קידוש.יין.
עכשיו אני יושבת בכסא שלך.ממלא מקום.
מדברים.צוחקים.
נזכרים.... בך.כבר אפשר לדבר עליך בלי כאב עצום.
באהבה.להזכר במה אהבת.על מה צחקת.מה עשינו.
אני ואמא שלך .
מצחיק ...יש לנו את אותו מבט . לא מסתכלות אחת לשניה בעניים.
אוהבים אותך.כול כך אוהבים.כול כך חסר לנו.
שבת שלום.
כותבת לעצמי ...
סליחה
שוב חולמת אותך
מדהים...
מרגישה אותך
את הריח של
את המגע
שומעת את קולך
מחבקת,מחובקת
מדהים ....
מספרת לך מה עובר עלי ,עלינו
מה השתנה . בוכה – בחלום יודעת שחולמת .... לא רוצה לתת לך ללכת . מבקשת שתישאר .
בקרים שוב הופכים לסיוט מתמשך.
מחכה ללילה .מתישה את עצמי עד שעות הקטנות .מחכה שתבוא כבר.
כה התגעגעתי אליך.
הלילה אמרת שאני שלך . שתמיד אשאר שלך . אתה חסר ... המקום הריק שנשאר לא מתמלא.
מחר ...מחר הייה צריך להיות לך יום ההולדת.החלפת קידומת ... היית מחליף .
אוהבת אותך.
למה מבינים מה באמת חשוב רק אחרי שמאבדים את החשוב הזה ?
למה טבע או מה שיצר אותנו (או שרק אותי?) עשה את זה עם פגם כזה רציני?
ולמה כולם חושבים שכבר עבר מספיק זמן ?שאני ח י י ב ת לחזור לחיים .... חיים...חיים...
עומדת על הצוק ...
חופש,לבד,שקט... רק אני והתהום ...
רק צעד קטן מפריד בין עתיד ומוות .
בין חופש מוחלט והכאב בלתי נסבל .
רוח מלטפת אותי.כה עדינה ודורשת ....
החושך כה מזמין ומרגיע.
מנסה לחשוב ,לדמיין מה תחשוב שתדע שעשיתי את הצעד .
שסוף סוף הצלחתי לברוח ממך... מעצמי...
האם תרגיש החמצה ? תבכה? תבין כמה אני חסרה ?
או שתמשיך כאלו לא קרה כלום ?
סוגרת את העיניים .... משחררת ...
עוזבת ...
אני ח ו פ ש י ה
"מה את עושה? אני יכול לבוא? " SMS לו חיכיתי כה הרבה זמן ....
מחפשת בתוכי את החנק ...את ההרגשה של אושר ואהבה שתמיד הקפיצו אותי עד השמיים ... בכול תזכורת ממך..בכול מחשבה עליך....
לא מוצאת כלום... לא מרגישה ....
"היא איננה " עונה לך ..."אתמול היא מתה "....
אתה אוטף את עצמך בשקרים כמו במיגינים
אתה בורח כול פעם שמתחיל להרגיש או להתרגש
אתה מסתתר מאנשים אתם אתה אוהב
מחכה למוות
וחיי כי מת
קראתי פעם מאמר של פסיכולוג ( לא זוכרת את שמו ...וזה גם לא חשוב) - " ... אנחנו רואים באנשים את הצדדים שבולטים בנו ..."
מעניין
אתה אומר לי שאני משקרת .. ולא יודעת לחיות
אני חושבת שאתה אדם טוב ורגיש ....
הזמן לא מרפא....
משקרים לנו לטובתנו ...
לא משנה כמה זמן תחזיק בקבוק ריק - הוא לא יתמלא ....
הכאב לא עובר - רק לומדים לקבל אותו
הזמן לא מרפא ....
1460 .... לילות
1460 ימים
זה שאני סופרת זמן בצורה אובססיבית ...
תמיד בהרגשה ש"נו עוד קצת וזה יגמר ".... עוד כמה צעדים ולנוח .
הבעיה שזה לא נגמר עד שאני ארשה לזה יגמר .... לספירה המטורפת הזו .
עוד כמה ימים שוב כול המשפחה תתאסף .
בהתחלה כול שומרים על "פרופיל הרציני" .... אבל כול שנה זה נעשה יותר ויותר קצר .
הזמן לא מרפא ! זה שקר .
מעומק הבטן עולה לה צעקה ...
משתוללת ,מתפרקת ,שוברת כול דבר שבה ליד
מסוכנת...
פוגעת
צורחת .... משוגעת
אנשים בורחים בבהלה .
פותחת את העיניים , נשימה עמוקה .
העולם סביבי לא השתנה
כולם ממשיכים לעבוד .
לא צעקתי בסוף ?
דמיינתי את כול זה ?
אני יודעת שזה הוא המקום לא הכי מתאים למכתב כזה ....
איך ....זהו כאבי .וזה הוא המקום היחיד ,אולי, שאינני מפחדת להיות בו חלשה וכואבת .
********************************************************************************************************
שלום לך
מוזר לי לדבר איתך כאן .מוזר לי לדבר איתך.
אבל ,כנראה ,יותר מידי מילים, חוויות ,כאב ושמחה התאספו אצלי עמוק בפנים .במקום שלאף אחד אין גישה לשם.מקום אליו אני בעצמי מפחדת להיכנס.
מפחדת שארצה להישאר שם.
עברנו ,גדלנו , בכינו ,צחקנו...זכרנו ...
תמיד בכול שנייה הרגשתי אותך איתי,בתוכי ...
רואה אותנו דרך עיניי .אוהב אתנו בלבי .מחבק אתנו...
כול שהזמן עובר אני מרגישה יותר ויתר לבד.
מרגישה את המקום הריק והקר שהשארת.
הקור הזה מכאיב ...ואני יודעת שחוץ ממך אף אחד לא יכול להפסיק את הכאב הזה.
אני שומעת יותר מידי מאנשים קרובים ולא ממש את המשפט ה"גדול" -"החיים ממשיכים"
איך להסביר להם שהם לא ?
איך ?
הגוף חיי
עובד,אוכל,יושן...אף נהנה לפעמים .... אבל הנפש והלב - מתו. עצרו ...
איך להסביר שאין טעם לאוכל ? שהצבעים כבר לא אותם צבעים? שקר הרבה יותר .
איך להסביר שמגעגועים אליך אינני מצליחה להירדם ואם כבר נדמת -חולמת אותך?
שאין מספיק חמצן באוויר.
איך ללמוד לחיות בלעדיך?
אני יודעת מה אתה יכולת לומר לי...
המשפט האחרון שלך ... -"אני תמיד איתך ,גם כאשר אינני לידך "
.............................................................
איך חיים כאשר החיים הסתיימו ?איך חיים אחרי חיים?
***********************************************************************************
יש פרסומת של איזה אגודה לאוהבי חיות ....
בלונדינית מדהימה עוברת ברחוב . כול הגברים בסביבה מזילים ריר .. היא נכנסת הביתה ,לדוש ויוצא משם בחור חמוד .
בבית מחכה לו כלב .
"אהבה ללא תנאי "
חוסר ביטחון שלנו גורם לנו לשקר .
השקר שלנו גורם לאנשים לחוסר אימונה בנו
חוסר אימונה של הסביבה גורם לחוסר ביטחון .....
חוסר ביטחון .....
זה תמיד כך ?
חג שמח
הם היו זוג הכי מוזר .
אף אחד לא הבין מה הם עושים יחד . לפעמים שאלה זו הייתה מבקרת גם בלבם.
באמת , מה שני אנשים כה שונים ,כה לא מתאימים עושים יחד ?
הוא לא רצה אותה .התנגד בכול הכח לקשר .היא התחננה,ביקשה, בכתה.
לא אחיה בלעדיך . לא אעבור יום אחת . אמות לבד. לא הייה ולא יהיה גבר אחר בחיי .
בסוף הוא נכנה .לא הייתה לו ברירה . היא כבר ניסתה להתאבד בעבר .ברגע אחרון הספיק להגיע ולהציל אותה.
יום אחרי יום , שבוע אחרי שבוע... הוא למד לקבל אותה . התרגל .היא הייתה טובה , אוהבת , רגועה. חמודה . ילדה קטנה .
כה זקוקה לו . הרגיש גבר לידיה , גבר בוגר ואחראי .
הם הצליחו לעבור שנה ועוד שנה . הסביבה התחילה להתרגל לזוג מוזר . אף פעם לא החזיקו ידיים ,לא התנשקו . היו יחד אבל רק היא הייתה איתו . הוא תמיד הייה לבד .
היא הייתה מוכנה לעשות עבורו הכול . הוא תמיד אמר שאין לו כח עבורה .
שהוא איתה רק בגלל ש ... לא אוהב .. סתם מרחם .
יום אחד היא נעלמה
ללא כול סימן . כי לא הייתה.
לא בגדים , לא שום תזכורת ממנה. לא נשאר שום דבר .חזר מעבודה לבית ריק .
חשבון נפש .
הכי קשה לסלוח לעצמך .
אני רוצה לבקש סליחה מעצמי על כול הימים קשים ,על אי שקט נפשי ,כאב ,לילות ללא שינה .על חוסר אהבה .
אני רוצה לבקש גם סליחה מאנשים שנפגעו .מחוסר תשומת לבי .ממצב רוחי הלא טוב. ממילה לא במקום.
גמר חתימה טובה לכולנו.
