ושוב כ"א בתמוז מתקרב...
ושוב הכאב עולה מעמקים
שוב בוכה ומדממת.
שוב ...
רק שהפעם זה קצת שונה.
אני לא לבד עם כאב הזה. יש ידיים שמחזיקות אותי.
שלא נותנות לי להשבר, להתפרק.
עדיין לא בטוחה שמותר לי.
שזו אני שקצת יותר חיה ושזה בסדר.
שמותר לי לחייך, לחיות, לאהוב...
שמותר לי שאתה כבר לא ...
שאתה כבר לא כאן.
עדיין אהבת אתך , זוכרת,כאבת.
עדיין...