לפני 11 שנים. 8 במאי 2013 בשעה 20:16
עומדת על הצוק ...
חופש,לבד,שקט... רק אני והתהום ...
רק צעד קטן מפריד בין עתיד ומוות .
בין חופש מוחלט והכאב בלתי נסבל .
רוח מלטפת אותי.כה עדינה ודורשת ....
החושך כה מזמין ומרגיע.
מנסה לחשוב ,לדמיין מה תחשוב שתדע שעשיתי את הצעד .
שסוף סוף הצלחתי לברוח ממך... מעצמי...
האם תרגיש החמצה ? תבכה? תבין כמה אני חסרה ?
או שתמשיך כאלו לא קרה כלום ?
סוגרת את העיניים .... משחררת ...
עוזבת ...
אני ח ו פ ש י ה
"מה את עושה? אני יכול לבוא? " SMS לו חיכיתי כה הרבה זמן ....
מחפשת בתוכי את החנק ...את ההרגשה של אושר ואהבה שתמיד הקפיצו אותי עד השמיים ... בכול תזכורת ממך..בכול מחשבה עליך....
לא מוצאת כלום... לא מרגישה ....
"היא איננה " עונה לך ..."אתמול היא מתה "....
