שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Liz

כותל

לפני 15 שנים. 24 בינואר 2009 בשעה 18:33

חצי שנה .... שישה חודשים .... 183 יומים ולילות .... של כאב ...

עכשיו זה כבר לא כול כך חד ... עכשיו זה כבר מאפשר לנשום . החיים ...קו ברור חוצה את החיים לשניים -לפני ואחרי ....

מוזר .חשבתי ש"מחר" כבר לא יהיה
לא יתכן שהעולם ימשיך להיות בלעדיו ... העולם שלי -עצר ... העולם סביבי - ממשיך לו בחיים .
נוצר סביבי בור שחור ,סביבי ובתוכי ...
האם אי פעם החור הזה יסגר ,יצטמק לו ? האם אי פעם אמשיך ?

ניני - החיים חזקים.
לומדים לחיות עם הבור השחור המלווה הזה.
הוא לא מצטמק, אבל לומדים להחזיר לחיים את הצבע.

שבוע טוב עם המון דברים טובים שיקרו לך בדרך!

לפני 15 שנים
Liz - תודה
מקווה שאלמד.....
לפני 15 שנים
Liz - אתה צודק.... אם לא היקרים ...משפחה ... הייתי מרימה ידיים כבר מזמן ... אמת שזה מאוד מתבקש... לוותר... לנוח ... ללא כאב ללא מחשבות ללא זיכרונות.... כול כך רצוי כול כך אסור .... אמונה? אני לא מאמינה ... לא מרגישה ,לא רוצה ! יש לי חשבון איתו..... אני מאמינה שהוא קיים ... אבל ... אני לא רוצה לאמין שמישהו או משהו ,אשר אמור להיות סמל לאהבה והבנה , נתן לזה להתרחש . אמונה פגה באותו יום.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י