לפני 8 שנים. 30 במרץ 2016 בשעה 14:02
- "בדיוק כמו בסרט טוב שמתחיל מאיזה חצי דקה מהסוף ואז חוזרים להתחלה"
.. מתחילות המחשבות ... הכל מתערבב בהכל , יש ויש ואני מגלגל ומגלגל ולא מבין אם זו כאפה של החיים או סתם נגיעה בכנף
יש אנשים שאומרים...שמדברים..שעושים.. שחשים את המציאות ואני חושב על כל זה ופתאום סוג של נתק...קצר בתקשורת..
שפתאום גורם לי להשאר עם עצמי ...נהייה ביקורתי פתאום ...חושב מה לא היה נכון? או שהכל היה נכון ..מבולבל .. עוד 10 שנים נדע אם זו הייתה ביקורת עצמית טובה או להפך....ועל זה כבר לא נחשוב.. פתאום .. תוך כדי מנתח את העניין של למה חשוב להאמין... במשהו כסוג של מסגרת .. להתוות את הדרך.. למה צריך לשבור את הראש אם יש דרך מסויימת ומה שנשאר הוא רק לזרום?... מה כבר יכול להיות? נתמודד עם הכל..מקסימום שנסובב את הגלגל לאחור... אז בסרט הזה כבר היינו...