הלכתי לשתוף את הרכב..הגיע הזמן באמת כמות הבקטריות שיש פה לא מביישת את המזבלה בחירייה )...והבוקר קמתי בכלל עם מחשבות אחרות...יש לי מלא חברים ! ואתמול ביקשתי טובה מחבר ותיק שהוא גם קולגה ועד עכשיו הוא לא חזר אליי..אני לא מתכוון לבקש שוב וגם לא להבליג כאילו כולה ביקשתי את הרייזר לטיול של שעה ואני מקבל פה בראקס ושאני חושב על זה לפני איזה שנתיים נתתי לו רכב לאיזה חודש שהוא הוה תקוע והוא לא היה צריך לבקש יותר מפעם אחת...אם אני יחפור לו אני ייקח בסוף אבל אני לא יעשה את זה והוא גם לא יהייה חבר טוב יותר ויש לו עד שעה 2 להתייצב אצלי עם מה שביקשתי ובעקבותיו עוד כמה ..ככה צמצום גלובלי...זהו ..מהיום אני מתחיל לבוא לחברים בדרישות של כל מיני כי מי שלוקח צריך גם לדעת לתת בחזרה ולמרות שהרוב אני נותן מאשר לוקח כי אני יותר בעל אמצעים מרוב החברים שלי וזה טבעי וכאילו שאני נזכר אז כל פעם שמבקש משהו אז זורם כזה הרי אם לא אקבל מפה אקבל משם ולא לוקח אישית שנתנו לי בראקס והיום זה הולך להשתנות..בדיוק נזכר שלפני איזה חצי שנה הייתי עצור והתקשרתי לחבר ב4 בבוקר שיבוא לשחרר בערבות...הוא כולו גמגם ואני פשוט דילגתי לחבר הבא שיבוא...לא לקחתי את זה קשה כי בסוף כן בא מישו אבל החשיבה הזאת עומדת להשתנות....העניין הוא שבויכוחים אני נהייה ויראלי ומגעיל ולא צריך להגיע לזה...וגם לא צריך שיחפרו לי ויתחנפו אז נעשה ככה פשוט נחסום בטלפון כל אחד שלא מתיישר לרצונות שלי...אחלה סופש
לפני 7 שנים. 30 במרץ 2017 בשעה 7:13