לפני 10 שנים. 24 בנובמבר 2013 בשעה 17:22
הבוס החליט לקחת אותי לצידו ואיכשהו, ברגע שזזתי מתפקידי הקודם, הפסקתי להיות מצויינת, הפסקתי להיות בשליטה, היא נשדדה ממני, השטיח נמשך מתחת לרגליי.
פעם מזמן, שלטו בי, בנפש שלי. מאז התבגרתי קצת ושלטתי באחרים. נהניתי לחוש את ההערצה, האהבה ואת החום של הנשלט שלי ועל הדרך להתעלל בו כאוות נפשי. כמו בפנטזיות.
ועכשיו, אני כבר לא נאהבת כל כך, לא מוערכת כל כך ואיכשהו איבדתי את הדרך. אז הייתי למטה, הייתי למעלה ועכשיו מרגיש לי שאני בדרך לשום מקום. וכל כך בא לי לעצור את הרכבת, להגיד "לא", אבל כבר אין לאן לחזור.
