אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ועצמי

סתם על חיים, סיפורים, מחשבות
לפני 5 שנים. 2 באוקטובר 2018 בשעה 15:16

היא ביקשה שאני אקשור אותה חזק לשולחן. קשרתי אותה והבטחתי לה שזה לא יכאב בכלל, אולי קצת בהתחלה. לקחתי סכין וחתכתי לה את בית חזה היא צעקה ליטפתי אותה והרגעתי אותה. פתחתי לה את בית החזה הכל השפריץ והתלכלך מהדם. חתכתי לה את הלב שחררתי אותו ממקומו נקתי אותו ותליתי אותו ליבוש. בזמן הזה היא שכבה קפואה וחסרת מבע.

בזמן הזה פגשתי מישהי שתקועה עם ראשה בסבך העצים עם חיצים תקועים בבטנה. היא מדממת וכואבת. קופידון פספס ותקע לה חיצים בבטן במקום בלב. הושתטתי לה יד והכנסתי אותה לקליניקה לקחתי אלכוהול חריף ושורף ושחררתי לה את חיצים מבטנה. היא הסתכלה אליי כחיה פצועה הרוצה נחמה. לראשונה תפרתי את ליבה החדשה ולשנייה בטן חדש ונטול פצעים. נתתי להם לאכול, לשתות, חוכמה ובינה. לאחר זמן נתתי להן תרמיל מצויד בכל טוב שיצאו לדרך מצויד  כי הן חייבות להמשיך במסע.

ואת הגעת אליי עם קצת שריטות ופצעים קלים שהזמן יוכל לרפא. הכנסתי אותך למיטתי ובייתי. נתתי לך אוכל  שתייה, נחמה ואהבה. אמרתי תניחי את ראשך כאן אני פה כדי להגן עלייך. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י