הכרתי את תחום הבדס"מ לפני הרבה מאוד שנים, בהתחלה זה היה סתם מחרמנות פיזית נטו.
תקופה ארוכה זה נראה לי כמו משהו הזוי לגמרי שרק פסיכים עושים במציאות.
עם הזמן למדתי עוד ועוד דברים ויצא לי לדבר עם לא מעט נשלטות בעיקר בחו"ל, והבנתי דברים ששינו לי את היחס לכל הנושא.
הייתה תקופה שזה כבר נראה לי מאוד הגיוני לשלב בדס"מ וקשר זוגי לכל דבר.
גם אז זה היה עדיין ממקום של חרמנות למרות שכבר היה שם רצון לחלק יותר מנטאלי רגשי.
ואז בשנה האחרונה קרו כל מיני דברים שגרמו לי לחשוב שוב על הנושא.
אני חושב שהדבר שהשפיע על זה זאת הייתה העובדה שסוף סוף הצלחתי להיגמל מפורנו
(וכן אני די בטוח שלהרבה אנשים כאן בעיקר גברים יש את ההתמכרות הזאת למרות שלא מודים בזה).
באותו הזמן גם חזרתי להתחבר לצד הרוחני שלי ופתאום התחלתי לראות דברים באור שונה.
הבנתי עד כמה אנשים היום מתרכזים באופן אובססיבי בשטחיות, בתענוגות הגוף,
עד כמה אנשים לא מסוגלים להסתכל למהות שלנו מעבר.
מדהים אותי לראות עד כמה זה קורה לא רק לגברים אלא גם לנשים באתר הזה.
גם כאלה שרושמות בפרופיל שלהן שהם מחפשות חיבור עמוק ומשמעות,
ואז קופצות מהר מאוד לשטחיות הוונילית הרגילה.
מדהים אותי שאנשים חושבים שאינטרקציה וירטואלית מעידה על משהו.
מדהים אותי שזה המצב כי אני רחוק מלהיות תמים ויש בי צד מאוד מיני.
אבל החלטתי לשים אותו מאחורה ולשלוט בדחף בשביל לקחת את הזמן וליצור חיבור אמיתי.
מדהים אותי שבכמה שיחות שהיו לי כאן עם נשלטות פגשתי רק מישהי אחת שהרגשתי שרצתה משהו דומה(בסוף היא הייתה רחוקה מדי).
מדהים אותי שאני עדיין מבזבז את הזמן שלי כאן כנראה שהגיע הזמן לחזור ולהכיר במציאות,
לפחות שם אפשר לדבר באמת ולהסתכל אחד לשנייה בעיניים ולתוך הנשמה.
