לפני 18 שנים. 20 בדצמבר 2005 בשעה 23:40
כאשר רומזת לך האהבה, לך אחריה,
אף שדרכיה קשות ומכבידות.
ואם כנפיה מרחפות מעליך,
הכנס תחתן.
אך אם מפחד תחתור רק להנאה ושלווה שבאהבה,
מוטב תכסה מערומיך ותצא ממפתן האהבה,
אל עולם בו תצחק - אך לא את כל צחוקך,
ובו תבכה - אך לא את כל בכייך.
האהבה אינה אדון, ואין לה אדונים.
היא לעצמה קיימת.
כאשר אוהב אתה, אל תאמר - אלוהים בליבי,
אמור - אני בלב אלוהים.
לא אתה תכוון את דרכי האהבה
אלא היא, אם תמצאך ראוי, תכוון דרכיך.
אין לאהבה שאיפה, אלא להתגשם,
אך אם אוהב אתה ושוקק לבך,
יכול תוכל לרוץ כפלג הזורם ורן שירו אל תוך הלילה
לדעת יסורי עדנת אין קץ,
להפצע בידיעתך את האהבה.
להיות שותת ברצון ובשמחה.
להתעורר בלב נפעם, ולהודות על עוד יום של אהבה.