לפני 18 שנים. 25 בדצמבר 2005 בשעה 22:47
שולחת לך סמס
משפט אחד מתוך כאב הלב
וברכת חג שמח...
תשובתך מעלה דמעות בעיניי.
מפגש משפחתי מורחב
אנשים שאני אוהבת
וגם פה אני בקושי עוצרת את הדמעות
מחזיקה את עצמי, אני חייבת להיות חזקה.
מביטה בנרות הדולקים
נזכרת איך תמיד בכל החגים שחלפו
הייתי חולמת עלייך בהקיץ
חולמת עלינו יושבים יחד לשולחן החג
אני מחבקת אותך ואתה מלטף את פניי
עגלה וצחוק של תינוק
מחייכים זה לזה בידיעה שעוד מעט
נאהב בכאב ובעונג
נשן ביחד נקום ביחד
בחול ובחג
תמיד, לעד
הייתי חולמת בהקיץ, תוהה ומקווה אולי בחג הבא, או זה שאחריו
או עוד כמה...אבל הרגע הזה יגיע.
חג של אור
חג שמח
ולי
עצוב.