. . .

היו היתה פעם גוזלית, גוזלית יפה, תמימה מדהימה,
הגוזלית הסתירה סוד איום ונורא וגם הסתגרה בתוך עצמה.
וממעל במרומים עפו להן המון ציפורים ,ציפורים שפשוט המשיכו להן בחיים .
הציפורים למרות שכל היום בשכונה דאו, דאו להן ודבר לא ראו.
ופתאום,במקרה ובאופן כלל לא מצופה,
ראתה גוזלית נשר ג ב ר י- כן ג ב ר, זה היה כינויי .
והנשר בעיניו הגדולות ראה מרחוק גוזלית יפיפיה , גוזלית שכלום עליה לא ידע.
הגוזלית נראתה לו כה אומללה בצרתה, שהרגיש שחייב להוציא כל הרעל מתוכה.
הגוזלית אז באותם הימים ,השתוקקה ללמוד המון דברים , ומבטחה בנשר שמה לעולמי עולמים(?),
היא סיפרה לו באומץ על מר גורלה ,נתנה בידיו את נפשה ועליו סמכה שהוא זה שייקח אותה.
כמובן שזה היה הדדי, ולשניהם הגיע הדבר הכי בטבעי,
נשר אדיר מימדים עם כנפיים גדולות , נשר שלוקח גוזלית קטנטנה למסע הרפתקאות.
אין מתאים מהנשר לנושא וממנו זה הכי מצופה.
והנשר מלא גאווה ,עזר לגוזלית שלו לחלץ עצמה מכל הנורא.
ולאחר חודש בצורה מדהימה, לא יאומן אבל גוזלית חייכה
וכך במאמץ משותף והמון אנרגיות חיוביות , את גוזלית שלו הוביל לחוף הטוב.
הוא גם מנע ממנה לרדת לתרבות רעה והסכים להיות הנשר שלה- הרי הוא זה שלקח אותה.
באותם הימים לשניהם היה ברור כליל ,
שהברית בינהם לעולמי עולמים!
לגוזלית ולנשר גם היה ברור
שום דבר לא יפריד בינהם החיבור,
זה חיבור שנכתב בהמון אנרגיות ודם
זה חיבור שכלל לא קיים בין בני אדם.
לשניים גם היה ברור , לגוזלית המדהימה יום אחד יהיה בחור,
הבחור שתבחר גוזלית כך ידע וסמך הנשר,יהיה גבר ומעולם לא ייגרום לגוזלית שלו לנתק את הקשר.
כי בחור שעל גוזלית לא יסמוך לא ראוי יהיה אותה לקטוף,
כך תמיד אמר לה הנשר אמר וחזר והדגיש
ולא הבין שיום אחד זה יהיה עסק ביש.
הנשר גם תמיד ידע, גוזלית שלו תדע לשמור על שלה!
ושכל בחור בו תבחר ממנה ילמד, שהחופש שלה יבער כאש ולעד.
הנשר הגאה גם ידע, שגוזלית שלו תהיה מספיק חזקה
ידע שתתעקש להישאר בקשר
ותעמוד על כך אל מול כל גבר,
הוא גם ידע כנשר, שכל גבר שעל גוזלית סומך, ידע לקבל את הנשר ואת הקשר.
לפחות כך באותה הפוזיציה היה נוהג הנשר!
הנשר תמיד ידע בתוכו , גוזלית לעולם לא תעזוב אותו.
כך חלפו להן שנים רבות גוזלית לה גדלה,
היא הפכה ציפור שיר דוגמנית מדהימה,
כשהנשר בכל כוחותיו , המשיך לחיות את חייו.
גוזלית היפה תמיד היתה אצלו בתמונה,
כמו בת יחידה היא היתה לו,כמו אוצר , גאווה,
לכולם הוא רצה עליה לספר, אין דבר שאותו רצה יותר!
היא היתה אצלו בראש, והוא מצידו הרגיש צורך עז אותה לפגוש
גוזלית מצידה, אותו ללא הצלחה להבין ניסתה
מצד אחד תמיד אותתה ,ומצד שני חששה וחזרה ולבשה לה תחפושת עבה- כן גוזלית פחדה מפגישה.
ולמרות שהנשר הגאה והרגיש הגם שבלי סוף נפגע, את הגוזלית שלו הרגיש, ונתן לה ללכת מעבר לכביש.
שם מעבר לכביש בעיר הדרומית אליה ברחה, הכירה גוזלית את בכיר ליבה.
ובמקום להתגאות בנשר שלה בפני מחמדה מתייחסת אליו כאל שיא הבושה.
לדבריה - הוא לא מאמין באף אחד אחר בטח לא באיזה נשר, על קיומו לפני קצת זמן התבשר
והנשר שלה כלל לא חשב, לא האמין שזה יגיע לכזה מצב
הוא כמובן גם מעולם לא רצה, להיות זה שבינו לבינה.
זה תמיד היה לו מובן שגוזלית שלו תלך לאחר , אך מעולם לא חשב שזה יהיה כשהוא ישאר בהסתר,
קיווה שזה יבוא ביזמה מצד גוזלית שאותו לעולם תבשר
שתעמוד על שלה מול קבל עם ועדה לבטח אל מול המיועד שלה
הרי מה שהנשר עשה עבורה שווה הרבה הרבה יותר מסתם אגורה.
והנשר שקיווה לקבל הבשורה על חופה עם חיבוק כי לזה הוא הוא ציפה ממנה ולזה היה זקוק-נשאר שבור כנף וחנוק.