לפעמים היום הרבה יותר טוב ממחר.

לפעמים כל מה שאני צריך זה קצת שקט.

למה כל כך הרבה רעש, כדי לקבל אותו ?

כשאני גומר עם עצמי

לא להיות כאן

ולא גומר

בלי להיות כאן

לדעת את עצמך

ולא מתוך אוננות עצמית

אלא דרך עולם החושים של מי שתבחר להיות לך.

ידיעה מהסוג הזה הנה אחד הדברים החזקים שהמקום הזה יכול לאפשר, למי שבאמת רוצה לראות.

לא תמיד אתה אוהב את מה שאתה יודע (רואה).

החכמה היא לא להסיט מבט,

להבין,

להשתנות כשאין לזה מקום,

להשאר כשיש לזה מקום.

להיות בתנועה מתמדת, בלי קשר לשום מקום.

כך אוכל לראות גם אותך.

אבל, איפה את ?

אוהב

שאת מתאמנת

לראות אותי

טוב יותר

;)

אני והשריטות שלי מאד התרחקנו.

אני נשאבתי לעולם של חיי יומיום

והן נותרו בעולם שכולו טוב...

קוראות לי לחזור.

הדרך חזרה יכולה להיות קצרה

אבל את,

רק אור

בקצה המנהרה.

כשמדברים בסיסמאות ריקות מתוכן,

החיבור מרגיש כמו סטיקר

על פגוש אחורי של רכב יד שניה.

החיים הם לא כביש מהיר,

את הנוף הנכון, רואים בנסיעה בכבישים צדדיים ..

עם הרבה עצירות.

תעצרי.

יש אנשים שהופכים להיות חלק מהחיים,

וכאשר הם הולכים

הם לא משאירים שום סימן.

יש אנשים שלא באמת נכנסים...

אבל הם משאירים

לא מעט סימנים.

ואת,

שחולפת כאן 

בין מילים , משפטים ואותיות

השאירי סימניה בין הדפים הנכונים

שנדע מאיפה התחלנו 

ומאיפה נרצה להמשיך.

רוצה לצידי אישה

שמבקשת דבר פשוט:

להרגיש חיה.

להרגיש חיה, על שתי משמעויותיו של המשפט הזה.

זהו - שתי מילים,

זה

בעצם

כל

הסיפור

.

כבר שנים שאני שואל את עצמי, פעם אחר פעם ובעיקר, כל פעם שאני נכנס לכאן:

"מה לכל הרוחות אתה מחפש ?"

כי מה למי שכבר ''ראה הכל'' ו/או ''עשה הכל''

(לפחות בעיניי רוחו, אם לא בעיניי הנשלטת שלו ;)

להמשיך להימצא כאן ?

התשובה מתחלקת לשני חלקים, המחוברים ומשולבים יחד אחד בשני כמו אש ועשן.

החלק הראשון:

מסתבר שכמה חכמים, פתוחים, מפותחים, מודעים ומתקדמים שלא נהיה, ישנם דברים שלא נוכל להבין לבד,

לא על עצמנו ולא על העולם שסביבנו.

ישנם דברים שאוכל להבין רק בעזרת האישה שאיתי.

לא חשוב כרגע איזה סוג של אישה היא, עצם היותנו שניים, ולא כל אחד לבד, יוצר מקום של עצמה גדולה,  שמסתכם בכלכך הרבה יותר מהסכום הכללי המחבר 1+1.

אין מה לעשות, מה שתבין כשאתה 2, לא תוכל להבין לעולם, כשאתה 1

גם אם אתה ''ה''1 :)

למושג ''עזר כנגדו'' משמעות מאד עמוקה, מסתבר.

בסופו של דבר, גם הגיבור הגדול ביותר לא יהיה שלם ללא עזר כנגדו.

החלק השני:

אתגר.

עשור לקח לי להבין מה בעצם אני מבקש מהאישה אותה אני מחפש כאן...עשור שלם.

אני מחפש את האתגר,

את האפשרות לגלות, לראות ולחקור בי,

צדדים שלא הכרתי.

אתגר של התחדשות מתמדת.

אני מחפש אישה מאתגרת.

אישה מאתגרת לא לצורך האתגר כשלעצמו, אלא בדיוק כמוני, כדי לגלות בתוכה אותה, את עצמה,  דרך הגבר שאיתה .

נראה שכדי ''להיות'' באמת,

כדי להרגיש שלם,

צריך שניים.

ואין שלם יותר משניים.

יש כל כך הרבה מבחר

אבל:

אף אחד לא רוצה להתעסק על הנקניקים.

ביצים מקושקשות זה יותר כמו, מילואים.

הגבינות לא הכי בשלות.

לא באתי עד לכאן, עדי לאכול את הסלט שלך.

אומלט זה ביצה מקושקשת, רק עם שם יותר מזמין.

מי בכלל ביקש על הבוקר חמוצים.

וואט דפאאק דגני בוקר - מה אנחנו, ילדים?

פנקייק זה בעיקר למשועממים.

אלוהים יעזור למי שמכין כזה קפה.

התבשילים....איך נגיד, לא הכי מבושלים.

המלצרים, לא הכי מחודדים....

אתה כבר מת לברוח משם,

אבל הטבח הבן זונה, כל דקה מוציא עוד מנה

ואתה אומר לעצמך...

קיבינימאט, אולי יצא לו בפוקס משהו טוב פעם אחת מהידיים.

יוצא שאתה נשאר בחדר האוכל עד הצהריים

ויוצא רעב.

;)