לפעמים היום הרבה יותר טוב ממחר.

ואולי זו הבעיה המרכזית כאן...?!?

כשהמועדון פתוח,

כל נאד חושב שהוא רוח.

פוסט זה נכתב בלשון זכר, מטעמי נוחות בלבד, אך מכוון לנשים...

;)

הציטוט שבכותרת מפיו של גראוצ'ו מרקס

שפיהם וליבם

שווים 

?

גם אם אף אחד לא הולך אל הים 

הים תמיד מלא.

טורפי העל בעולם החי, הם הציידים האולטימטיביים,

אנחנו רק חיקוי דהוי. ( מסתבר)

זו הסיבה כנראה, שאנחנו יודעים לעטוף את מסע הציד שלנו בהרבה סרטים צבעוניים ( סרטים בהרבה מובנים דרך אגב ), 

סרטים שיותר מאשר הם באים להבליט את מה שאנחנו, הם באים להסתיר את מה שאנחנו לא.

 לצורך הדוגמא, בחרתי בצ'יטה,

לא רק כי הוא הכי מהיר, אלא בעיקר בשל העובדה שהמהירות שלו באה על חשבון מאסה .

בדיוק כמו שאופנוע מאיץ מהר יותר מהמכונית, כך גם הצ'יטה,

היא קומפקטית, בנויה לתפארת, בעלת צדודית ארודינאמית ( באופן יחסי לטורפי יבשה גדולים יותר),

אבל בשל המאסה הקטנה שלה, כמות האנרגיה (או מיכל הדלק אם תרצו) שלה ..מוגבלת.

לצ'יטה יש מחשב על בתוך הראש , שמנהל לה את מערכת מאזן האנרגיה אופן קבלת ההחלטות, באופן אוטומטי,

בדיוק כפי שיש למכוניות היום מחשב, שיודע לחשב את תצרוכת הדלק...

אז מתי הצ'יטה מפסיקה את המרדף שלה אחרי הגאזל ???

בשני מקרים:

מקרה ראשון,

כאשר הצ'יטה תופסת את הגאזל. ( Elementary Watson ).

מקרה שני,

כאשר הצ'יטה מרגישה שהיא לא תצליח לתפוס את הגאזל.

וכאן באה לידי ביטוי תורת הציד כולה :

אין לבזבז אנרגיה לחינם, כי אם תעשה זאת, תותש בעצמך ובמקרה הטוב, לא תוכל להמשיך בציד.

במקרה הפחות טוב, תהפוך לניצוד.

מכוון שאנחנו, כבני אדם, התרחקנו כרחוק מזרח ממערב, מלהיות טורפי על

ומי מאיתנו שעדיין רואה עצמו צייד,

איך לומר בעדינות,

לא משו ...

אנחנו לא תמיד זוכרים את החוק הבסיסי הזה, ולא יודעים מתי די,

מתי להפסיק .

מתי לעצור, לחזור לעצמך, לצבור כוחות ורק אז להמשיך...

וגם אני, כמעט ואיבדתי את זה.

מודה.

הטרף הנכון כאן,  אינטליגנטי מידי עבור ציידים חובבים ;)

יללא,

מזמין פיצה

מי בא ?

גברים ונשים מגיעים לעולם עם נקודת פתיחה שונה.

גברים מגיעים פרימיטיביים מבחינה רגשית ועליהם לבחור אם להתפתח, להשאר כמו שהם, או להדרדר.

נשים מגיעות מפותחות רגשית ועליהן לבחור אם להתפתח עוד, להשאר...או לסגת.

לא תמיד הבחירות האלו מודעות, לפעמים אנחנו עושים אותן באופן אינטואיטיבי, מתוך פחדים, בעקבות תת מודעות, או בשל השפעות חיצוניות...

לא פעם אנחנו משנים את הבחירות שלנו לאורך מסע החיים,
הדרך אמנם הולכת רק קדימה, אך הבחירות שאנו עושים בתוכה, יכולות ללכת ולשוב.

בתוך כל התהליכים הבלתי פוסקים האלו, שנעים בקצבים משתנים, לכל הכיוונים,..

גברים ונשים, כל הזמן נפגשים.

אלוהים, איזה ברדק עשית.

הכתוב, נכתב בהכללה מאד בוטה, שיש לה מקום :)

#מוקדש לאישה מאד מיוחדת,

שאני רוצה

לשתות

איתה 

קפה.

אולי כי קשה לי לקרוא את מצוקות החיפוש של מי שכאן...

אולי כי קשה לי עם קריאות מצוקת החיפוש הפנימיות שלי,

שמורגשות יותר, כשאני כאן.

עושה שוב,

הפסקה בחיפוש...

אבל עדין רחוק מלהיות חופשי

:)

^{כל השדים שלי הלכו לישון} 

^{ואני נשארתי ער.}

עם חבל דק, לא קושרים.

לא כי זה מכאיב,

אלא כי זה לא תופס מספיק מקום .

אבל כשאל אותו המקום מתכנסים

האנשים הכי עצובים

והאנשים הכי שמחים 

הכל תלוי 

על חבל דק 

.

החלטתי שאני לא כותב כאן היום כלום...

כאות מחאה על הפרופילים הריקים,

ולזכר כל המ ציצים

אז זהו,

לא כותב.

יש לי שפחה .

היא שלי, בבעלותי,

היא עושה כל מה שאני רק רוצה.

ואחר כך היא חוזרת הביתה,

להזדיין עם בעלה.

#אין קישקוש גדול יותר משפחה נשואה.

(מתנצל על ההסבר, פשוט חלק מהנוכחים מעורערים גם בהבנת הכוונה ;)