לפעמים היום הרבה יותר טוב ממחר.

לכל אחד יש חלל בלב.

אני לא מדבר על החדרים, או המסדרונות, אני מדבר על חלל שנוצר כאשר מישהו שתפס שם הרבה מקום, יצא משם, הלך לדרכו...

בהרבה מהבלוגים שאני קורא כאן, מביאים לידי ביטוי את החללים האלו, קל לזהות אותם, כמו שקל לזהות אהבה.

חללים של ערגה, געגוע, צורך שלא מתמלא...אהבה שהיתה.

החללים האלו לא באמת מתמלאים, אבל לצידם יש הרבה מקום לאהבות חדשות,

רק להשאר עם לב פתוח ואהבות חדשות באות וממלאות את הלב מחדש, דוחקות ומכווצות את החללים, להיות הרבה פחות מורגשים.

ויש מקום.

תמיד, יש עוד מקום.

ואת שהשארתי בי חלל, לא השארת אותי חלל. אהבות חדשות נכנסות.

רק להשאר עם לב פתוח,

כי מי שסוגר, נשאר עם חלל גדול בלב.

לפעמים...

בין הכל ובין כלום,

עובר קו דק מאד.

לא תמיד רואים אותו,

אבל מרגישים אותו יופי:)

גם כך החיים על כך ארעיים,

איך זה שאנחנו מאפשרים לעצמנו, לפעמים...

להיות ארעיים בחיים.

?

כשהייתי צעיר,

ממש מזמן...

הייתי בתנועת הצופים.

שלוש תנועות נוער היו אז,

השומר הצעיר,

הנוער העובד והלומד

והצופים.

בארועים גדולים, כשהיו מפגשים של כל תנועות הנוער, היתה תחרות מאד גדולה , מי תנועת הנוער המובילה .  ..

לפי כמות הצופות ( מהצד) כאן...

הצופים לקחו, בגדול.

הנוער לא עובד ולא לומד,

השומר כבר מזמן לא צעיר ,

אבל צופים....לא חסר :)

איזה כייף לכתוב פוסט סאחי

:)

הכי זוהרים.

פיתחתי מערכת יחסים שלמה עם המשפט הזה.

מעורר בי מחלוקת.

אני נוטה להסכים איתו ולהתעצבן על עצמי שאני מסכים

ואז לא להסכים ולהתעצבן על עצמי שלא.

בקיצור, 

מעצבן אותי שהוא נכון.

שאני לא יכול לדעת

מה שאני לא יודע.

ספינות לא טובעות על ידי המים שנמצאים סביבן,

הן טובעות על ידי המים שנכנסים לתוכן.

אני טובע ,

עוד לפני שנכנסתי למים...

כי את,

נכנסת.

כשאת מציצה אלי,

עם הפנטסיה הכי מרטיבה שלך,

מתוך חיי היומיום שלך...

שם העולם עומד ,

מלכת .

כריית יהלומים נעשית במעבה האדמה,ליתר דיוק היהלומים נמצאים בתוך סלעים, סלעי קימברליט שמם.

בתוך מאה טון של סלעים כאלו, אפשר למצוא כ 70 קרט יהלומים - 14 גרם.

100 טון סלעים -  14 גרם יהלומים.

 גם אז, היהלומים שאתה מצליח 'להפיק' מתוך אין סוף טונות של סלעים, הם בשלל איכויות, צבעים וגדלים.  חלקם נחשב ליהלומי גלם כמעט חסרי ערך, וחלקם אבנים נדירות.

בדיוק כמו כאן, בכלוב .

הרבה סלעים אתה צריך להזיז, כדי למצוא  את היהלומים, שלפעמים חבויים תחת ניקים לא מרמזים .

ומתוכם, אתה מחפש את היהלום הנכון לך,

אלוהים עדי, כמה שהוא נדיר, היהלום אותו אוכל לענוד.

ואני, חוצב יהלומים מוסמך (מסתבר), עם ניסיון של שנים, יודע היום היטב, כמה קשה עבודת החציבה וכמה עשיר ומאושר הוא, מי שמתמזל מזלו ומוצא את היהלום המתאים.

מזל שאת נוצצת כל כך, על רקע הסלעים השחורים.  אני רואה אותך מבעד למרחבי הסלע הגדולים,  בתוך החול והאבק ורעשי הרקע של המכונות... כל כך הרבה מכונות.

לא אנוח עד שארגיש אותך בין אצבעותיי,

עד שתהיי שלי.