לפעמים היום הרבה יותר טוב ממחר.

לכל אחד יש חלל בלב.

אני לא מדבר על החדרים, או המסדרונות, אני מדבר על חלל שנוצר כאשר מישהו שתפס שם הרבה מקום, יצא משם, הלך לדרכו...

בהרבה מהבלוגים שאני קורא כאן, מביאים לידי ביטוי את החללים האלו, קל לזהות אותם, כמו שקל לזהות אהבה.

חללים של ערגה, געגוע, צורך שלא מתמלא...אהבה שהיתה.

החללים האלו לא באמת מתמלאים, אבל לצידם יש הרבה מקום לאהבות חדשות,

רק להשאר עם לב פתוח ואהבות חדשות באות וממלאות את הלב מחדש, דוחקות ומכווצות את החללים, להיות הרבה פחות מורגשים.

ויש מקום.

תמיד, יש עוד מקום.

ואת שהשארתי בי חלל, לא השארת אותי חלל. אהבות חדשות נכנסות.

רק להשאר עם לב פתוח,

כי מי שסוגר, נשאר עם חלל גדול בלב.