אש בוערת

בזה הרגע אני יושבת בתוך מועדון בת"א,מוזיקה שנות ה 80 כזה.אחלה מוזיקה,כולי מסטולה מג'וינט בן זונה וכוס של וודקה תפוזים(נדמה לי).

אני מסתכלת סביבי ואני לא ממש מוצאת את עצמי,

לא רקדתי 9 שנים,מאז שאמא שלי נפטרה .

לא קמתי בגלל הפדיחה שיראו שאני פאקינג כמעט בת 40,למרות השמלת מיני האדומה והעקב השחור(סקסי ביותר).

נחזור רגע לסטלה.אני אשכרה מתחילה לראות סרטים,מסתכלת על אנשים ומוציאה עליהם וואחד סיפור,ההוא עם הכרס הענקית,משקפופר קריח,אחד עם תלתלים לבנים,את זאת עם האוברול הלבן שזזה כמו חשפנית על עמוד,2 חנוניות ,ואת שתיי חברותיי שנצמדות ומתנשקות מולי בלי הפסקה,ואיזה 200 זונות (לפחות מתלבשות ככה),ורק שתדעו שכל אלה הם בני 40 -60.

ואז יש את הצלם שמצלם תמונות,ואני שואלת את עצמי - למה הוא פאקינג מצלם?? ואם יש פה אנשים בוגדים?אם האישה לא רוצה שבעלה יידעה שהיא פה??

אני מניחה שיהיה עוד המשך לפוסט הבן זונה שיצא לי ,כי אני עדיין כאן!

תהנו בינתיים :)