אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אש בוערת

לפני 6 שנים. 18 באוגוסט 2018 בשעה 20:11

תודה על היום,

לא היום ספציפית.

בכלל,על כל יום ,על זה שאני קמה בבוקר בריאה והולכת לישון בריאה.

בריאה פיזית.

 

אבל אם הנפש,קצת לא רגועה,והיא מתה לתת את הצרחה הכי גדולה שיש?

אבל זה יעבור וירפה את עצמו.

 

אני לא רוצה להיות כל הזמן ביקורתית,

רצינית כזאת.

אני רוצה לחייך יותר,

לצחוק מסתם "בדיחות" מצחיקות,

להפסיק לדבר בקול,כמעט מגיעה לצעקה,

לא יודעת כל כך איך מדברים ברוגע ושקט.

 

איך משתנים בגיל 40?

איך משנים אופי וסגנון?

לא יודעת אם אפשר בכלל.

 

בכל זאת,

Thank You Lord.

 

 

Inigo - זו שיא הקלישאה, אבל הכל מתחיל מאמונה. אם תאמיני שאת מסוגלת להשתנות- את תשתני.
גיל 40, 50 60... זה בכלל לא משנה.
נשמע שאת כמהה לזה, רק תאמיני בעצמך מתוקה.
לפני 6 שנים
המאמן​(שולט) - קרא לי ציניקן איניגו, אבל זה באמת שיא הקלישאה. פרדוקס ליתר דיוק. איך מישהו יכול להאמין במשהו שהוא לא יודע האם הוא בכלל אפשרי?
לפני 6 שנים
צ'נדלר - כבר אמרתי לך מה אני חושב.. אבל אם זה מעודד במה שנוגע לך אני אופטימי.
לפני 6 שנים
metafsen - איך משנים אופי וסגנון זאת ה- שאלה
לפני 5 שנים
אפסון מאותגר עקבים​(נשלט) - כאילו אני כתבתי את זה.

מקסימה אחת
לפני 5 שנים
הוא​(שולט) - הולכים לטיפול שנה זה שוה
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י