בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חיוכים ומתנות החיים

את החיים קיבלתי במתנה ,
את החיוך על שפתיי .
את האושר להיות אתך .
את הגוף והנפש קיבלתי במתנה ,
שומרת עליהם מכל רע וצרה ,נכון אני גם צרה לא שמנה .
לפני 10 שנים. 1 בדצמבר 2013 בשעה 12:27

הגעת אליי לבוש בבוקסר צמוד ונצמדת .

הרגשתי את גופך רועד שהעברתי את אצבעותיי על גופך.

נשימותך התחזקו כאילו ליבך רוצה לרוץ.

הקרבת את אפך לצוארי והסנפת אותי ,גירוי מהנשיפות על צוארי.

נוגעת באיברך והוא מזדקר בין אצבעותיי .

ידי מונח על ראשך ומוריד אותך למקומך , מטה .

מסניף , מתמכר , מתחיל ללקק כאילו אין מחר .

גופי רועד , אל תפסיק , רוצה עוד .

הזרמים משתקים את גופי שחושק בך כל כך .

אוחזת בידייך ונשכבת עליך .

אתה לא מפסיק לנשק ולנסות לחדור .

מרגיש ברטיבותי ומרטיב בעצמך .

נוגע לא חודר , משגע אותי .

פוקדת עליך : "תחדור ועמוק "

אתה בהתלהבות חודר הכי עמוק שמסוגל .

מרגישה איך קורע אותי אך לא יכולה להפסיק רוצה בך עוד .

תחדור , עוד , כן , לא לגמור .

הוצא החוצה .

פקודה נוספת : תתלבש ותתנדף תוך דקה .

במבט מופתע מביט בי ושואל ומה איתך ?!

מחייכת , אתה כל כך עלוב .

רוצה נקניק אחר .

 

 

abir - קרבת לא הקרבת :)
סליחה פשוט לא יכולתי להתאפק
לפני 10 שנים
סכי בת סכי​(שולטת) - תודה .מתארת לעצמי :)
צודק .נכתב ברגעי עייפות וסיפוק.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י