לפני 10 שנים. 28 בדצמבר 2013 בשעה 21:21
הימים והלילות לא כמו בעבר
הגעגועים למבטך ולחיבוקך חסרים .
אוהבת ומתגעגעת לרגעים בהם הינו יושבים יחדיו
משוחחים על כל דבר בלי סודות .
העצות החכמות והתמיכה ברגעי הקושי לי חסרים .
נותרתי עם תמונות וזיכרונות עם הדמעות שחונקות את גרוני .
מביטה במיטתך בתמונות מסביבי ולא מעכלת שלא אראך שוב לעולם .
הכאב והבדידות מילאו את חיי מאותו הרגע הארור בו הלכת והותרת אותי יתומה .
סקרנית לדעת את הרגשתך מחשבותיך ומעשייך .
מי סביבך ובחברתך , את מי פגשת בלכתך ?
אין מענה ואין דבר שיותר כואב מהשכול .
את תורתך נעביר הלאה לדורות הבאים
זה ילווה אותי תמיד ולא אשכח אותך לעולמים .
אוהבת ומתגעגעת כל יום יותר .