הגיגים מהאשכים

כשהיא חושפת את עצמה

פורסת את מוחה,

המחשבות שלה בתנוחה מגרה.

כדי שיהיה לנו עוד יום חופש.

בין כתלי יריכייך

אכנס לבייתי הפועם

אשב בכורסת ליבך

ואשתה את שיכר נשימתך

כשהיא ישנה

היא מדמיינת אותך איתה

עוטף את כולה

אוחז אותה בחוזקה

שומר עליה מכל רע

ואז לאות תודה

היא כולה רטובה

הילדה הקטנה שלך

דרך שדות התופת

דרך שבילי האש,

אתה,

כוכב הצפון שלה.

תמיד היא תמצא

את עצמה,

את דרכה,

איתך.

כשהיא מתמסרת לך

היא בתוכה הכי טהורה ונקייה

ואתה משתמש בה,

ישר לוריד צורך אותה.

ההגנה הכי טובה

זאת ההתקפה

מנסה לשמור על החומה

להרחיק אותך

אבל הבעיה שהלב שלה

מציית רק לך

בדסמ הוא רק הכותרת,

אתה כותב את המילים.

כמו עץ ששורד שריפה

ההתחדשות מגיעה.

מהתחתית

משפל המדרגה

מהפגיעה

חיוך מוציאה.

כשאתה

צורב את שמך

על ליבה ,

לא משנה כמה היא רחוקה,

היא תמיד תיהיה איתך.

ושלך.