הגיגים מהאשכים

המבט שלך

שואג לתוכה

מרעיד את ליבה.

העוצמה שחודרת לתוכה

ללא אף מילה

סוחפת ומכניעה.

היא שלמה

עם כל איבר בגופה

כי האהבה לעצמה היא האהבה לאדונה.

כמו הגלים

היא מתקדמת ונסוגה

עד שלא תהיה לה ברירה.

השקיעה

היא התחלה.

היא הזריחה

של אור האפלה.

מתוך הרגישות

והאכפתיות

קמה לה

הסאדיסטיות.

שמישהי יכולה להשמיץ אותך

וכל מי שרוצה לזיין אותה ,

יצדד בה.

זה הכוח הנשי במיטבו.

המבט חד כמו סיכה

המילים תופרות את חוט המחשבה

מחברות כל קרע בה

עכשיו היא שלך

החוסר באוויר לנשימה,

נותן לה את המשמעות לחיים שלה,

מבהיר לה לשם מה.

היד החשופה

המגע

פעם מלטפת

פעם סוטרת

פעם מענגת

פעם מכאיבה.

היד שלו לוכדת את נשמתה.

המקום הבטוח שלה

שם היא יכולה להרפות

שם חוסר בשליטה זאת נחמה

שם זאת כבר לא אשמתה

המקום הבטוח שלה היא הקנאה.