הגיגים מהאשכים

ליבה

כקולב לחליפה

ללא הקולב

החליפה תיהיה מקומטת ומרוטה

לכן כשאתה בא לקחת אותה

תתפוס מהקולב תחילה.

האימה

באי ההגשמה

גוברת

על הפחד

מהשגרה.

לכן היא מעיזה

להיות החלשה.

כשאתה כועס

ברירת המחדל שלה

היא לברוח לעצמה

שם תיהיה מוגנת מפגיעה.

אבל כדי להמיס את הכעס שלך

היא חייבת להתקרב

להסתער לשדה הקרב

גם שיש חשש מפגיעה

רק חום גופה ימיס את הכעס שלך

היא הדרך לשדרג את הנכס שלך.

כשהיא שלך

היא לא צריכה הגדרה.

היא כלבה

היא זונה

היא ילדה

היא שלך.

כולה.

כל פינה

כל מחשבה

כל תחושה כל הרגש בתוכה

ההוייה

התודעה

גופה

נפשה

ליבה

הכל רק שלך ובשבילך.

אתה לוקח את הסערה בראשה

ומדייק אותה לזרימה חזקה

בשבילך.

בנקודת המוצא

ה"לא" עוטף את כולה.

אבל כשאתה מאיר לה את האפלה

אתה פותח אותה

ומראה לה שה"כן" היא המילה,

היא הדרך היחידה.

אתה מוציא מתוכה

את מיצי ההתמסרות והאהבה,

משתמש בה,

לריפוי שלך.

זה כמו לפתוח בקבוק יין טוב,

במגע עם החמצן כל הטעמים הטובים עולים.