הגיגים מהאשכים

הרטיבות שלה

היא שמלת החג

היא לובשת אותה בשבילך

כל פעם 

שאתה בא

געגוע

הוא כמו צלקת

תמיד ישאר

תמיד יזכיר

בשביל מה

הכעס

הוא כמו לבשל קפה טוב על פינג'אן.

סמיך עם טעם מר

וכשהוא רותח

הוא מבעבע מכפיל את עצמו

וגולש למקומות אחרים. 

אתה מתמסר להתמסרות שלה.

כואבת ואדומה

עולה לאיטה,

מגרשת ממך

את האפלה,

זורחת בשבילך.

כשהיא כואבת

היא מרגישה שייכת.

וכשהיא שייכת

היא נושמת.

לא משנה מה יש בתוכה

החיה היא אותה חיה,

בסוף תטרוף אותה.

ידיים קשות

ידיי עבודה

יוצרות את המגע

על העור הרך שלה

מתמזגות עם גופה

ועם הכאב שבא

תופסות חזק את ליבה.

שקיעה 

לרוב מסמנת מנוחה.

אבל יש כאלו שהחשיכה,

השקט של האפילה,

אותם מזינה.

לפסק את כולה

ואז לבעול אותה בחוזקה

לקחת את מה ששלך