הגיגים מהאשכים

למרות שהשאלות שאתה שואל אותה

מטלטלות את קיומה

היא תמיד תחזור בתשובה

תתחזק ממך

כל מילה שלך

פועמת בתוכה

מזרימה חמצן לנשמה

מחייה.

דמעה

כמו טיפת גשם

שמחלחת באדמה

את החיים מביאה

לצייר אותה

על עורה

ביד שלך

בכאב שלה

כשהיא ערומה מולך

היא לבושה בך

תתפוס בשיערה

תחדור לישבנה

ותראה את הציצים שלה

רוקדים בשמחה

דווקא הכאב במגע

מביא את השקט לתוכה,

חוסר בכאב ומגע

גורם לעצבנות ואי שקט בה.

כשהיא תפסיד לך

היא תנצח את עצמה.

הפחד מנפילה

גורם לה להחזיק חזק את המעקה 

לא לשחרר את עצמה

אבל רק שחרור וקפיצה 

אל הלא נודע

יציל אותה מטביעה

בים השגרה העבודה המשפחה

מהשאיפה הראשונה

מאבדת עולמה

מרחפת

מכורה