ייסוריה של המידה הטובה

אתה זקוף, לא מראה שנעים לך.

ואני? כמו דבורה ליד הפרח שלה.. 

נכתב לפני שנתיים. כשהסוד שלי טרם בקע ממני.

היום הפרשנות שונה...

קצת כלבה אבודה שאומצה אבל עוד לא בטוחה שאפשר לסמוך על בעליה.

מלקקת מלטפת מנשקת אותך,

מתענגת מלהביט בך,

משתנקת כשיורדת לך,

מתאמצת וכואבת, רק בשבילך.

אתה זקוף, נונשלנט, כמעט אדיש אליי,

ואני? כמו דבורה ליד הפרח שלה, מתעופפת מחפשת צוף לינוק,

כלבה מתלטפת שמחפשת אישורים על החיים.