ייסוריה של המידה הטובה

למרות שחשבתי שלא.... אהבתי את ההתעסקות האובססיבית שלך בחדשות- באינטרנט, בטלוויזיה, אהבתי שצחקת כשקראתי לזה שעת קודש. כי אכפת לך מהמתרחש בארץ ובעולם. אהבתי שלפני כל נסיעה בדקת שמן מים ב״פרארי״ שלך, כדי שנגיע בשלום ליעדינו. אהבתי שעצרת לטרמפיסטים אבודים בדרכים ופיתחת שיחה ונתת להם להרגיש בנח.  אהבתי את ה״הלו״ שלך שתמיד עורר אותי, תמיד נשמע מאושר. אהבתי שאתה מוקף חברים ושלא משנה איפה נהיה, תכיר איזה ״ידידי״ אחד, שלא ראית הרבה זמן או מכיר דרך ״ידידי״ אחר שלך. אהבתי שסידרת את המיטה כדי שיהיה כיף להיכנס אליה כשנשוב, או יותר נכון כשתשוב. אהבתי שהייתה לך סלסילת פירות מלאה בפינת האוכל מתחת לזרקור. אהבתי שבכל פעם שנכנסתי לביתך, סובבת אותי, כופפת, ונכנסת אליי.