לפני 9 שנים. 11 באוקטובר 2014 בשעה 18:47
אני עוצמת עיניים. אני בדירה שלי. עכשיו שקט. סוף סוף.
אני מסתובבת הלוך ושוב, אחרי מקלחת, נקייה וחלקה בשבילך.
שיערי אסוף לשתי קוקיות גבוהות, אחרי שביקשתי ממך רשות.
אני פושטת מעליי את חלוק הבית השחור, ותוהה מה ללבוש לכשתבוא.
הפעם בלי איפור. אף לא נגיעה ממנו. הפעם הטבע בשלמותו.
הפעם הטבע שלי, תחתייך, יתממש. יקבל צורה צבע ונשמה.