ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ייסוריה של המידה הטובה

לפני 9 שנים. 25 בנובמבר 2014 בשעה 16:36

שני אנשים נפגשים. שניים. בחור ובחורה. הם נמשכים זה לזו, מהרגע הראשון. מתמגנטים לחיבוק שאמור להיות מהוסס אך מרגיש טבעי. מרגיש קצת כמו בית. שני אנשים נפגשים. שניים. בחור ובחורה. רקעים שונים, עבר גדוש, יש הרבה מה לספר, הרבה לשמוע ולהכיל. מהרגע שעינייהם נפגשו, ומבט רך ולח מהתרגשות ניצנץ בהם, הם רצו להצליח. הם היו כנים מאוד, אולי מדי? ובלילה הבחור דאג להיות קרוב לבחורה, ובשעת בוקר מוקדמת, נחמץ ליבה של הבחורה כשהבחור עזב והמיטה נשארה יתומה ממנו אך לא מריחו. שניים. בחור ובחורה. מודעים לבעיותיהם. אך הלב לוחש לבחורה.. ״הפעם, אל תוותרי..״

רצסיבי​(נשלט) - זה לא ממש מצטייר לי כמו קציפת ביצים.
הרבה יותר חמים, בכמה מובנים.
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י