גבר. אתה לא שלי ובכל זאת אצלי בלילות.
מתעורר ונכנס אליי מאחור.
גבר. אתה נראה צעיר אבל אתה כל כך כבד..
גבר. האם יש תחום בו אין לך דעה נחרצת?
אולי תדבר איתי, אולי תפצה פיך ותחלוק עימי, את המתרחש אצלך בפנים?
גבר עמוס צלקות שיצרת במו ידיך לעצמך, בכוונה, וצילקת שוב כדי להסירן.
גבר.. אתה עונה שהכל בסדר אבל לא מפסיק לשתות כדי להשקיט את הגועש בתוכך.
אני נמסה מלהביט בעינייך, אני מתענגת על הגוף הרך כתינוק שלך.
אני נרטבת מהמגע שלך ומהאדישות שלא ברורה לי.
גבר שמכין לי קפה בלי לשאול אותי בכלל איך אני שותה ויוצא לו הקפה הטוב ביותר ששתיתי.
גבר שקשה לו שעכבר המחשב יהיה בידי.
גבר שאוהב לראות אותי מגיבה לכוחניות שלו, מבלי לנתח מה לא בסדר בי.
אולי לגבר הזה, שלא שלי, בכלל לא אכפת ממני.
ובפעם הראשונה בחיים, לא בטוחה שאכפת לי אם אכפת לו או לא.
אני לא שלו. אני עכשיו קצת איתו.