לפני 9 שנים. 1 בפברואר 2015 בשעה 17:22
הרצועה נמתחת ובידי הבחירה אם להרפות ולתת לו להוביל אותי או לעמוד כסלע ולא לתת לו להזיז אותי ממקומי.
כך או כך מפחיד. כך או כך יכאב.
הרצועה קצרה והדוקה על גרוני, אבל בלעדיה אני נאבדת בתוך שדות של שחור.
אני מלמטה מביטה בגבר שאוחז ברצועתי. מאושרת, אבל קשה להבחין כשכלבות מחייכות.
איש מלבדו לא נועד להחזיק בי כך.