לפני 9 שנים. 5 בפברואר 2015 בשעה 5:36
יש משהו באוויר כשאתה בא. במאית שנייה בה מתבשרת על הגעתך הצפויה, הנפש והגוף מתחברים לתוך ריקוד מרעיד. הנשימות משנות את סדרן, השפתיים קפוצות מחשש נזהרות מלחייך לפני שרואה שאתה לידי. אני נכנסת למערבולת מזהב. האוויר לא זז, ליבי עוצר נוצר כל רגע במחיצתך. הצורך הקיומי שלי להיות שייכת לך, להיות כפופה למרותך.. חלמתי על זה שנים.. ואתה חלום שמתגשם. אין נפלא כמוך. ואתה קשה בשבילי. ואין נפלא ממך. ואני מרגישה קטנה ותועה, מחכה למוצא פיך החכם מכל. אני עלולה לבכות ממחשבה עליך. אני נוטפת ומתכווצת ונואשת שתבוא... ותיתן לי אוויר טהור, שלאחרים מרגיש מזוהם. אבל הוא טהור בשבילי. החיוך הקטן הזה, ריח המספרה שלך שמצחיק אותי, הזין המושלם ביותר שנברא, הגובה והחוסן שמבעיתים אותי ומנחמים אותי לפרקים. אני מתמוססת מרוב כמיהה.