ייסוריה של המידה הטובה

חיפה מזכירה לי אותך.

גם סופי שבוע.

סופי שבוע בחיפה מזכירים לי אותך באופן העצוב ביותר שיש.

אני זוכרת שהסתרת אותי.

סעדת אצל אביך ואני אצל סביי.

ולאחר מכן היינו נפגשים.

יורדים במדרגות את חצי העיר.

כשהיו אנשים ברחוב, דאגת להתרחק ממני.

הלכת קדימה, כל כך מהר בלי להסתכל לאחור.

אני כבר אגיע, יקירי.

תמיד מאחוריך.

מרחוק אתה לא רואה שדומעת.

מעולם לא הבנתי אותך.

העליב אותי להבין.

למה שמרת אותי בסוד,

הרי ה' רואה הכל...