ייסוריה של המידה הטובה

אליהו.
כן כן.
שוב אליהו.
שוב חולצת הפסים שאני אוהבת עליך.
שוב אתה יושב על הספה בקצה החדר ואני עומדת בצידו השני,
יודעת בפנים שאתה צריך להיות בעלי.
מחמת חמתי עליך החלטתי היום להתעלם מקיומך ואני יודעת ששמת לב ושזה אכל אותך.
הייתי הכי יפה. ידעתי שתהיה שם. ידעתי איך לגרום לך לטרוף אותי במבטים מוסווים כמו בג׳ונגל חסר חוקים.
ידעתי להיעלם לך לפרקים, ידעתי לחייך חיוך רחב ממיס לבבות, ידעתי להתכופף..
אחרי שלבים רבים של רגש מולך הגעתי לשלב האפל ממנו פחדתי. בו אני רוצה לנקום בך על כאבי הלב שגרמת לי.
שתתחרט על כל מילה פוגענית או התעלמות הפגנתית. כל מה שאתה רוצה אתה עושה הפוך ונמאס לי להתמודד עם זה.