ייסוריה של המידה הטובה

הפחדים באים בלילה, התחושות הרעות מתגנבות אל חדרי מתחת לשמיכתי ואיני יכולה לנוס. סמכתי עליך.. סמכתי עליך שאתה לטובתי.
ייתכן שטעיתי.. אולי בעבורך היני עוד ילדה תועה שצריכה את מכת זרועך.
אולי.
הלוואי שלא. הלוואי שלמרות הכל נגעתי בליבך.
ואולי על עצמי אני כבר לא סומכת.
ייתכן..
ייתכן שהמכות במשך השנתיים שחלפו, הגיעו עד חוש השיפוט שלי והאינטואציה, ופגמו?..
מפחיד אותי נורא.
אני פוחדת עכשיו נורא נורא..
ואולי זה הדאון הזה שדיברת עליו?
רוצה לקום לבוקר עם מציאות שונה. הסימנים יעלמו, הכאב יתאחה והלב יעטף בעוד קרום הגנה.