אורקל: אוקיי, עכשיו אני אמורה להגיד "הממ, זה מעניין אבל... "ואז אתה תגיד...
ניאו: "...אבל מה"
אורקל: אבל... אתה כבר יודע את כל מה שאני עומדת להגיד לך.
כשאני משווה את הבדסמ, את המסיבות ואת הפתיחות בברלין לעומת ישראל,
אני תוהה למה נשלטים נשארים מתוסכלים בישראל. למה?
מחסור עצום בשולטות, מדינה עמוסה בדתיים נוסח איראן, נשארים בארון שמא לא ידעו עליהם.
מתוסכלים, לא מסופקים
חבר'ה תתעוררו על עצמכם, ישראל נמצאת 100 שנה ברוורס בפתיחות לבדסמ לעומת גרמניה (או אפילו אירופה).
רצה הגורל, ומי שהביאה אותי לברלין זאת בת הזוג (לשעבר) הוונילית שלי.
מוצא את עצמי בדסמי במערכת יחסים ונילית, במקום מלא בדסמ, ממש התעללות עצמית.
ותאמינו לי אני לא מזוכיסט, או שכן?
דף אינסטגרם מלא בבחורות עם בגדי פאטיש מהפייבוריטס שלי
בישראל "השולטות" חושבות שהן עושות טובה "לנשלטים", שבמציאות מחוץ לישראל זה בדיוק ההפך.
כאן נשים רוצות גברים כמו שגברים רוצים נשים, נשים מתחילות עם גברים, אין טאבו, אין חששות או פחדים מלהתחיל עם בחורה כמו בישראל.
נשלטים הם מצרך נדיר יותר משולטות, ולכן נשלט יכול למצוא כאן שולטת ראויה ולחיות כאן את הפנטזיה שלו, בשונה מישראל.