ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Good and bad - this is the story of my life.

Life is a dream for the wise, a game for the fool, a comedy for the rich, a tragedy for the poor
לפני 8 שנים. 31 באוקטובר 2016 בשעה 10:48

מסתבר שאיזה חוצפן כאן ,העיר לקחת את הניק של סופרמן ומשתמש בו. 

הסופרמן הפרטי שלי ,איננו מאתר כלל ואיננו יודע שיש חוצפן שנושא בגאווה שאין לה סיבה את הניק:/

מה אתם מציעים לעשות??? לפנות אליו אין לי מנוי זהב /בצאט החצוף לא עונה

כנראה אצטרך להחליף ניק ואת שייכות של סופרמן אלי גם בניק אחר

 

המשך יום טוב  

לפני 8 שנים. 30 באוקטובר 2016 בשעה 20:41

מחר נעלה לקברה לקברה של סבתי ז"ל .לגילוי מצבה }{

כול כך קשה להשלים עם המצב הזה, אומנם עבר חודש ועדיין אין דמעות!!! 

הלוואי והיא הייתה בחיים , היתי מתרפקת עליה  עם חיבוקים ונשיקות / ממש קשה לי בלי לחבק אותה או לכנס לבית הורים ולראות את חדרה מיותם 

יהי זכרה ברוך!!

  

 

לפני 8 שנים. 28 באוקטובר 2016 בשעה 17:04

הנה הגיע הסופ"ש המיוחל ,הבית נקי ( נשארו קצת כלים -והם ישטפו אחרי שנאכל ארוחת ערב פסטה שמנת פטריות  שסופר מן יבשל )

אני כבר אחרי קפה מפנק שהכנתי לי ולסופרמן שלי. דברתי עם אמי שהתחילה להתאמן בצורה רצינית במכשירי כושר בפארק השכונתי.

אני גם חייבת להתחיל להתאמן כדי למצק את הבטן ואילו הרגלים ממש חזקות כול יום 4 ק"מ עושים את שלהם( לעבודה ומעבודה ) חייבת לשים נעלי ספורט מתחיל להיות קר עם כפפים והגיע הזמן גם לזרוק אותם הסוליה מתפרקת .:/

 

יום שני יהיה חודש ,למותה בטרם עת של סבתי ז"ל וכולנו נעלה לקברה נשים פרחים ואבנים על המצבה שלה.

אני ממשיכה לראותה כל עת שעוצמת עינים ,אבל כבר התרגלתי לזה .

מרגישה זכות ענקית שהיא באה אלי שאני  הולכת לנוח ולישון בלילה והיא מאוד חסרה במיוחד לתת נשיקות במצח והיא נתנה חיבוק גדול.?:/

 

סיימתי לראות פרק של אנטומיה של גריי  ועכשיו משמעם לי מאוד ואני מחפשת סדרות חדשות להתמכר עליהן:/ וגם מחפשת עבודה חדשה במשרה מלאה( בינתים בלי תוצאות ) .

 

מחר פינוקי ארוך פדיקור וחידוש לק והסרת שערות בגוף והכי חשוב מנוחת צהריים . בתקווה להספיק גם ללמוד אנגלית ולסיים את רוב החוברת

 

סופ"ש נעים לכולכם ולכולכן

}{

 

לפני 8 שנים. 22 באוקטובר 2016 בשעה 16:45

התבשרתי בליל חמישי שאמה ז"ל של חברה הכי טובה שלי נפטרה. נימחתי אותה כל סופ"ש . כואב הלב שאישה צעירה יחסית הולכת לעולמה...

למחרת התעוררתי הלכתי לדואר סופרמן שלי לקבל חבילה ואז הלכתי לקחת וקניתי לחמניות טריות. משם הלכתי לעבודה( לא סובלת לעבוד ימי שישי / לא יוצא לראות את אמי) שחזרתי מעבודה הפעלתי מכונת כביסה והלכנו לישון צהריים סופרמן בסלון ואני בחדר( עם 2 פילים חמודים שאחד נקנה ביום החתונה והשני ליום אהבה האחרון) ישנתי שלוש  שעות והתעוררתי תליתי את הכביסה שהתכבסה עם מרכך סגול שאני מצ'וגעת עליו .

 

הכנתי קפה לי ולסופרמן קפה הערתי אותו בעדינות אך הוא סירב לקום במשך רבע שעה ואז קם שתינו קפה ואכלנו ערגליות אגוזים קנויות והלכנו לראות אולפן שישי

ברקע אני שיחקתי משחק יריות בטאבלט  שאני תקועה שם בשלב 109 ולא מצליחה לעבור כי צריך נשק מסוים שצריך לרכוש ולסופרמן לא בעד (אוף איתו)  אז מנסה עם נשקים חינמיים שהם פחות עושים את העבודה אבל שיהיה.

 

אח"כ סופר מן בישל כנפיים עם ברביקו וחמאה ( לא כשר!!) והמון צ'יפס ובקבוק ואן פור( בירה פולנית משובחת) והמשכנו לראות טלוויזיה עד 1 בלילה ואז הלכנו לישון כפיות( כמו שאני אוהבת ) ישנתי מעולה למרות שהיה לי סיוט שחוזר על עצמו מדי פעם( שאני מחליקה ממיטה ומקבלת מכה רצינית בשפתיים.)  מנסה לחזור לכפיות אבל רואה שהוא כבר נרדם על הצד הימני של מיטה אז לא טרחתי להעיר אותו ( בבוקר שאל למה לא נצמדת אליו אם היה לי סיוט ולא היתה לי תשובה )

 

בהמשך יום נימנמתי וניסיתי לראות אנטומיה של גריי בלי הצלחה יתרה (לצערי.) עשיתי סדר בפייסבוק מחקתי אנשים שאין לי סבלנות אליהם  והמשכתי להתכתב ולנחם את חברה הכי טובה שלא מוצאת מנוחה מאז שאמה ז"ל נפטרה.  הספקתי לאסוף את הכביסה ולהדיח המון כלים ולשטוף את הבית( בניתי על פנקיקים שסופר מן היה אמור להכין ולא הכין ) ומאז אני רובצת בכורסא בלי לעשות מאומה

 

שבוע טוב ומועדים לשמחה !!!

לפני 8 שנים. 19 באוקטובר 2016 בשעה 18:30

היום, היתי עם אחת הקשישות שאני עובדת אצלה ואצל בעלה בשוק וקנינו דגים טריים לשבת. בדרך התפתחה שיחה על סבתי ז"ל ושוב זכרונות הציפו ושוב בלי דמעות(סעמק.) אח"כ חזרתי והכנתי להם ארוחת צהריים סלט ושניצלים  בסוף הארוחה היא מברכת באריכות  ימים והוא מצטרף:) שטפתי כלים ויצאתי לדרך הביתה

שעברתי בשוק ,הירקן השכונתי מבקש לבוא יותר אחרי שאני משלמת על שמיר,פטרוזיליה ונענע( שבעלולי היקר ביקש) ואז חזרתי סידרתי בגדים לי ולבעלי למחר ופרשתי לישון צהריים.

התעוררתי בשעה 14 והחברתי לרשת האלחוטית עם טאבלט והכנתי לעצמי קפה ושתיתי אותו  .(1 קפה 1 סוכרזית  וקצת חלב) קשקשתי עם בעלי  וחברים והלכתי לעבודה השנייה.

בדרך דיברתי עם אמי התעיינתי בשלומה הרחתי נשיקות וחיבוקים  ונכנסתי לקשישה השנייה החמאתי לה תספורת  והיא סיפרה על חיים שלה ואח"כ תליתי עם מטפלת של בעלה כביסה במרפסתם ואז הלכתי הביתה.

בינתיים בעלי ירד למטה ונסענו לרמי לוי עשינו סופר הפעם יצאנו ב50 שקל פחות

בסוף עברנו בקופיקס קנינו אייסקפה, עדשים משוקלד ,במבה וחמאה וחזרנו הביתה :).

נכנסנו הביתה הכנתי סלט ממש טעים המבוגרים וחיצים לחמניות  ואפילו הספקתי להתקלח ולהדיח כלים עכשיו נחה בספה  אחרי שאכלתי חצי חבילת עדשים.

עוד מעט נלך לישון עייפים מאוד

לפני 8 שנים. 15 באוקטובר 2016 בשעה 18:47

סבתי ז"ל האישה הכי צדיקה שאני מכירה. מסרה את נשמתה הטהורה שלה ב1.10:-/

מאז ש יאללה נפטרה,לא בכיתי בכלל:-/ אם זאת רואה בכל מקום בעיקר בחלומות צהריים שלי...

מאוד קשה לי להשלים עם עובדה הזאת ,שיותר אין לי סבתא ...

שבוע שעבר היא באה בחלום ביקשה שאחבק אותה וכמובן שחיבקתי כ"כ חזק ...

קשה לחשוב שהיא נטמנה עמוק באדמה ...

בפעם האחרונה שראיתי אותה היא התעוררה וחייכה אלי ואז שוב התכנסה לתוך עצמה...

יהי  זכרה ברוך 

לפני 8 שנים. 28 באוגוסט 2016 בשעה 15:52

מזמן לא כתבתי בבלוג. עברה שנה מאז שכתבתי בבלוג...

שנה הזאת לקחה ממני המון כוחות, והמון התמודדות עם מצבים שלא מאחלת לאף אחד או אחת לעבור...

גילו השנה מחלת נפש ממש לא נעימה והיא שואבת ממני כל רוח של סופנטיות בלהביא לעולם ילד:-(

סופרמן שלי היה צריך וצריך היום המון כוחות להתמודד עם כל הקריזות שלי.

אז מגיע לך אהוב ומחמד ליבי את השיר הזה

 

 

לפני 9 שנים. 10 ביוני 2015 בשעה 20:58

 מתחילה עשור שלישי של חיי

לפני 9 שנים. 24 במאי 2015 בשעה 19:37

עוד שלושה שבועות אהיה בת 30.
יום הולדת ראשון שיחגג הרחק ממשפחה הקרובה.
יום הולדת שאני מחליפה קידומת
אהיה בוגרת ,שקולה ומחושבת יותר
יום הולדת ראשון אחרי שנישאתי לאביר חלומתי ,
שלעולם לא נוותר עוד אחת על השני
שבזכותו אני שוב מה שהדחקתי כל השנים.
שיודע מאוד לשמח אותי,בעוד שרבים כבר לא זוכרים איך.
אט אט חוזרת להיות אני האמיתית ושלמה עם עצמי והכי חשוב מאושרת בזכות ולא בחסד

http://jpg.co.il/download/55622818592f2.jpg

לפני 9 שנים. 12 במאי 2015 בשעה 22:52
יתה לי שיחה עם הבעל מאוד לא קלה. דברנו על העתיד שמצפה לנו כאן.אני מנסה לחזק אותו.הוא מתמוטט לי כאן מול העינים ואני כל אתמול וגם עכשיו נלחמת בו שלא יוותר. הוא שולח כמות רבה של קורות חיים ואף אחד לא חוזר אליו,עם בקשה שיש עבודות שאפשר להתקדם איתם.
החלטנו לקנות רכב,למרות שזה הוצאות . אני כבר שותקת ולא אומרת שום דבר,רק שילך וילחם וידפוק בדלתות של מעסיקים פוטנציאלים
אמרתי לו שנעבור דלת דלת ועל כל אחד שאומר לא,יהיה אחד שיהיה כן ויהיה מוכן להעסיק אותו. כול פעם שנופל עליו מצב כזה.אני מתעבת את עצמי למוות ,שנתנתי לאחותי להחליט בשבילי. שלא עברנו לגור קודם ,שככה היתי מסתירה מהם(ממשפחה) ברמה שאני שוב בדאון.
 
אני נקרעת לגזרים,ממחשבה שסבתא שלי יכולה למוות כול רגע,ואז אתייצב בדילמה 
מה לעשות לטוס לארץ ולחזור עם הגבלות רבות,שיתכן ויגנזו החלומות שלי ושל בעלי לבנות כאן עתיד ,המחשבה שבזמן הזה מישהי תפתה אותו והוא ילך איתה וישאיר אותי לבד. בעלי אמר שאני צריכה לחשוב על זה עם עצמי,אמרתי לו שאני בוחרת בו. 
למרות שמגיע לסבתא שלי את מיטב הכבוד שאלווה בדרכה האחרונה ,סבתא שלי במצב לא קל,אני מרגישה את זה.אני יודעת שלמרות שהן עושות רעש וצלצולים שהן דואגות לה,בכך שהביאו את המטפלת.
שהן מבלות יותר זמן ביחד ואני לעומת זאת מסתכלת על אלכבעלי  ונלחמת בעצמי הכי חזק שרק אפשר שלא להפיל עליו את הדיפרסיה שאני עכשיו בה. אז מעסיקה בלנקות את הבית או לראות סדרות שבעלי מוצא לי,כדי לא לתת לעצב לקונן בי או לחרדות הרבות שמציפות אותי,במחשבות של מה לעשות כדי לא להישבר מולו.כדי לא לשבור את רוחו ללחם בקרב לחיים טובים כאן
 
 
http://srv2.jpg.co.il/1/555283cb4db8e.jpg