פנה אלי איזה אחד מוכר. מוזיקאי. לא בקטע של כאב אלא פוט פטיש. לא מפריע לי. אוהבת שמשחקים לי ברגליים. אם עושה את זה במקצועיות כמובן. הגיע אלי לבית. רק מה. חמש דקות לפני כן, התינוק שלי דפק וואחד חירבון של שלושה ימים.
הבחור נכנס. נראה אחד שנידף עם הרוח. חסר תועלת מעשית. הזכיר לי שלפני שנים בדיוק ישבתי עם חברה בפאב ופגשנו מוזיקאי פטפטן. גם נראה חסר תועלת ופתטי. הלכנו אליו הביתה כשהוא מצפה לסקס סוער, במקום זה הוא קיבל סשן התעללות בלתי צפוי ועזבנו אותו שם, מחכה לנו על הרצפה עם עציץ על גופו הערום.
אז הבחור מולי, התינוק בעגלה. מיד אמרתי לו שיש לי משימה חשובה בשבילו. בלי הכנה מוקדמת לקחתי את שניהם לאמבטיה, נתתי לו להחזיק את הטוש, ערבבתי את המים לחום הרצוי, הפשטתי את התינוק במהירות ורחצתי את כל הג'יפה שלו, קולטת את מבטי האימה של הבחור... התינוק כבר במגבת, והוא: "נראה לי שזה לא ילך בינינו..." אמרתי לו: "טוב שבאת, אבל באמת תלך".
עד עכשיו אני נקרעת מצחוק.
כן, יש לאנשים פה פנטזיות מנותקות מהמציאות. צאו מהסרט.
