היום זמן האידאלי לנתח את המצב עד כה, לאחר שבחנתי כמה וכמה מכם ועוד יותר לא בחנתי בגלל נשירה כבר על ההתחלה.
ראשית, הבעיה אתכם לא נעוצה כלל וכלל בנושא ה-BDSM אלא בתכונה אחת שלכם אשר היא החסרון האמיתי שלכם: אין לכם הכנה תרבותית להיות נשלטים.
שאדם אוהב כאב או השפלה זו רק ההתחלה. בסיס. כמו שסקס הוא בסיס למערכת יחסים ואמנם אפשר לקיים מערכת יחסים על סקס בלבד, כך גם המזוכיסטיות היא רק בסיס. אם רוצים להתקדם הלאה נוספים אלמנטים שונים הבאים מתוך התרבות האישית והכללית של הנשלט.
ישראלים הם חאפרים. ישראלים מאחרים לפגישות. ישראלים לא באמת נהנים לתת שירות. ישראלים רואים במין אוראלי השפלה. זה ממש מצחיק. אני שאני לא לסבית אבל היה לי ניסיון קצר מוצאת שכוס הוא חלק, רטוב ובלי שיניים! (תגלית המאה!!!) זה כיף ללקק אותו - מה ההשפלה פה? גם זין זה דבר מאד מציץ. אנשים פה כותבים בלוגים שלמים על השפלה בזה שנתנו לנשלטת שלהם למצוץ להם את הזין בזמן שהיא מאוננת ונהנית.
לעומת זאת, באירופה, הנושא המעמדי הוא מושרש. באנגליה קיים הבטלר אשר כל יעודו הוא לשרת. הוא מרגיש רכוש של האדון שלו לא בגלל נטיות, אלא בגלל שכל אדם נהנה לשרת מישהו שהוא מכבד. באים אליך אורחים - אתה מגיש להם את האוכל ונהנה. למה אתה נהנה מזה? כי הם מכובדים בעיניך. למה אנשים מוכנים לקבל תלונות ממי שמעליהם? כי הדבר מושרש בטבע האנושי.
בישראל בה השיוויון הוא סוג של ערך, אנשים רואים במעמד דבר רע. בולשיט. הרצון לשרת ולהיות נשלט הוא טבעי, הרבה אנשים שפגשתי חושבים שזו סטיה, אבל זה לא נכון. עוד בתנ"ך אנשים היו משתחווים באופן ספונטני למי שמעליהם. בלי הרבה מחשבות. זה היה ברור. טבעי למין האנושי.
כשסוף סוף יש מישהו שמתחבר לטבע שלו, אין לו את הכלים ליישם את הרצון לשרת. הוא רגיל לאחר. הוא רגיל להבריז. היחס שלו לסקס פוריטני ומטופש. אין לו את אוצר המילים ששייך לשירות. הוא פשוט נכה ריגשית. כן. זה סוג של נכות.
על כל זה נוספת הפרנויה הביטחונית הישראלית וגם העובדה שאנשים פה הרבה פחות ישרים מאשר באירופה למשל (ויותר מניגריה, בסדר). בגלל כל המקרים שקורים פה, אנשים הפכו לסובלים מ-PTSD לאומי. פחדנים. אני רואה את זה כשאני קובעת פגישות. אנשים חושבים שיתנפלו עליהם וירצחו אותם.
בסוף, אם כבר יש אנשים אחראים, מביני עניין בעלי תודעת שירות, בגלל שזה כל כך נדיר כאן, הם בדרך כלל מצליחים. נשואים. נותנים שירות טוב לנשים שלהם. יש פה ילודה יותר מאשר באירופה, אז הם מקדישים זמן לילדים. משקיעים בעבודה כי זה בדם שלהם ואז אין להם זמן בשבילי.
אחר כך מגיע המצב הכלכלי. בגללו, נשלט שהוא במצב לא הכי טוב כלכלית מפחד פחד מוות מכל צל שנראה לו ניצול. אם אני אומרת לנשלט להביא משהו, משהו שאני לא צריכה ומצידי שיקח אותו חזרה, הוא ישר נבהל וחושב שמנצלים אותו. גם נשלטים שמצבם הכלכלי טוב, מפחדים ממלכות שתנצלנה אותם. אין לי ספק, שפרט לעובדה שאכן יש מקרים של ניצול, אם רמת החיים בארץ היתה גבוהה יותר, גם אנשים בBDSM היו נרגעים יותר. לא שייך ל-BDSM, שייך לארץ.
שורה תחתונה - נראה לי שיש פה דברים נחמדים אבל עבד אמיתי 24/7 אצטרך לייבא מארץ אחרת.