החיים ממש טובים כשמאפשרים להם

הזמין אותי עבד למסיבת בדסמ בחמישי, דווקא נראה לי.    הזמנתי עבד נרצע אחר לחמישי בוקר.    השתחווה לי ואמר ''את יפה'', זה נכון.    קשרתי אותו היטב שיבין את מקומו ההיררכי   והסברתי לו שעליו לשטוף היטב את כל הבית כי אם אחלוץ נעלי וכפות רגלי יגעו בגרגר חול זה ירגיז אותי וכשאני עצבנית זה כואב למי שעיצבן אותי.    יש לומר לשבחו שהוא יעיל וזריז במלאכה זאת כך שנותר לנו זמן למשחקים אחרים. 

  מיד הבחנתי שלא עומד לו חזק ואני אוהבת אסטטיקה גברית, ''למה נתנו לך זין?'', ''אני לא יפה? סקסית?''  

''לא, את מדהימה! לא ראיתי מלכה יפה כמוך' אבל ככה זה אצלי'' שיוו.   

הצלפתי בגבו עד שהגעתי למרקם הרצוי של גווני וורוד, כמו על קיר דקורטיבי, זה די עזר, עמד לו! חחח, את זה, חבל, שכחתי לצלם. 

  נזכרתי שעוד לא אכלתי ארוחת בוקר אז הורתי לו לרדת לעמידת 6 ולהתקרב אלי כשולחן, ככה אכלתי עליו תוך כדי שאנחנו מדברים על החיים. 

סיפר לי שהוא וותיק בסצנה עוד מימי יפו אז שאלתי אותו איך אתה מגדיר אותי?    אמר שקשה לו להגדיר, משהו רענן שלא נפגש בו קודם, אולי יותר כמו אצילה נהנתנית!    היה לנו זמן לעוד משחק אחד שלא אפרט אותו כאן, אתם מוזמנים לנחש, על הדרך אולי תעלו רעיונות ישימים, הלך. 

הגיע עבד וותיק שכבר כתבתי עליו בבלוג, אחד המעריצים השפוטים שלי, אין כמוהו מפנק.    שימש לי כעוזר טבח ובשניה התקנו את סעודת השבת, יצאנו לסידורים והוצאנו את הילדה מהגן.    טוב שהגיע, איזה מבול ירד.   

אחרי שהלך שלח סמס ''אין אשה יפה ממך יפת תואר ויפת מראה כבוד הוא לי שזכתי להיות במחיצתך את מדהימה אמיתית אוהב''. 

הבית נקי, האוכל מוכן רק נשאר שאספיק לישון טוב לפני המסיבה.   

ישנתי מה זה טוב.   

קבעתי שהעבד יאסוף אותי ב 23.30 רק שירדה עלי עייפות ב 22.00 ונרדמתי עד 01.00.

בקיצר, אחלה מסיבת פיג'מות היתה לי.