ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

צבע החיים

אדום, לא אפור, לא שחור לבן, אדום בגוונים של ורוד, כמו ישבן מושלם שמופלק
לפני 9 שנים. 6 בינואר 2015 בשעה 21:05

יש כאלו שקוראים את הבלוג שלי

למה? לא ממש יודע

אבל בטוח שהרוב קוראים את שלך

למה?

כי את פשוט כותבת מדהים

 

וכתבת עליי ונעתקו נשימותיי

עצרתי בצידי הדרך שרוחות מכות בצידי מרכבתי

וקולות הסוסים ששעגו רגע לפני כן נדמו

הדלקתי סיגריה יצאתי לקור הזה שעכשיו פוקד

וקראתי אותך מדברת אליי בצורה ברורה ובהירה

את כותבת וזה קורע את אפוד המגן

כותבת וזה שובר את חומות הגבול

כל מילה ננעצת עמוק בפנים

מדמם הערצה לפואמות שלך

ונשמתי נשמה עמוק את מילותייך

וליבי שאב אותך פנימה לתוך עורקיי

מילה ועוד מילה זרמו וליטפו את חששותיי

הרגיעו את דאגותיי והשתיקו את צעקות פחדיי

שעוני החול מאיטים

גרגרים מתנפחים בצוואר ונתקעים כמעט

נופלים לתוך ים חבירהם

לאט לאט אבל זה עובר

ויעבור

וניגע שוב

לפני 9 שנים. 6 בינואר 2015 בשעה 14:50

ההיגיון אומר א

הניסיון אומר ב

והתקווה מקווה ששניהם טועים

לפני 9 שנים. 5 בינואר 2015 בשעה 0:17

זה כל כך מושך בעיניי

אישה שהיא עולם ומלואו

אשת שיחה אמיתית שמעניקה ומציגה ידע בהרבה נושאים

כזו שמערבת בחייה אומנות ויצירה

אחת שיש בה המון אנרגייה וחום ויודעת לתת ולקבל רגש

עם צדדים עמוקים של יופי אור ואופל

 

עבר שבוע

ובילינו כל יום יחד גם אם למספר שעות קצרות

והיא ממכרת

ובעינייה ראיתי את הכל

וכשהיא מציגה כניעה זה מדהים כי זה בא לה בכזו טבעיות

זה חלק בלתי נפרד ממנה

וחסר כאלו בעולם הזה

תאמינו לי שהכרתי הרבה זיופים והיא כל כך אמיתית שזה מדהים

 

והיא נכנסה לחיי ובמהרה זה מרגיש כמו נצח מדהים שלא ייגמר

כמו כל אישה היא כבר סימנה טריטוריה במבצרי

נלחמת על מקומה בעולמי כנגד הלבנה שנמצאת כאן

וגם אליה היא התחברה וזה בכלל לא מובן כי הלבנה לא אוהבת את החדירה לטריטוריה שלה

ופיניתי לה מקום בשמחה והוא שמור בשבילה

וחותמה נשאר גם כשהיא לא כאן

ואני את חותמי משאיר על גופה

כמו חיה מסמן טריטוריה ושייכות בקווים של אדום וורוד

וזה מרגיש נכון וצודק

כי היא עכשיו שלי

רק שלי

לפני 9 שנים. 3 בינואר 2015 בשעה 9:44

מאיפה להתחיל,

לפני יותר שנה שכבר הייתי יותר סגור על עצמי כ"שולט" ובכלל כאדם.

הנישואין עם האישה שמאוד אהבתי החלו מתפרקים לאיטם

ורעיונות מטופשים כמו לפתוח את מערכת היחסים היכו שורשים עמוקים שלא ניתן לעקור את הנזקים שמתקרבים בצורה סמויה ושקטה מתחת לפני השטח.

הכרתי כאן אחת מתוקה שעברה באותו זמן את אותם משברים כמוני.

התחברנו מצוין מה שגרם לימים לעבור מהר יותר עם המון סיפוק ורגש.

והייתי שם בשבילה כשהחיים שלה התפרקו ותמכתי ועזרתי ובלי לשים לב השקעתי במערכת יחסים איתה כשבעצם הייתי צריך להשקיע בבית.

היא אהבה ואני אהבתי חזרה. נשלטת חמודה וצעירה שרצתה לנסות הכל ולפעמים טיפה שיקרה לי ובעיקר לעצמה.

ובבית באמת שניסינו, היא ואני, וכשהיא אמרה שלא מתאים הלכתי לבד לעו"ד  והתמודדתי עם ההחלטה הזו לסיים קשר של 12 שנה למען האושר והגדילה העצמית שלה ושלי. תוך זמן קצר מאז כבר היינו גרושים.

ופתאום זה מכה בך. אני לבד בבית הגדול שבנינו. לומד איך מנהלים משברים ומערכות יחסים עם בנקים וחברות שרות כאלו ואחרות. והבלונדינית הצעירה שכל כך אהבה לקבל תמיכה ועזרה, אותה נשלטת שאמרה שהיא כאן בשבילי בשקט ברקע נעלמה.

לבד זו בהחלט חוויה מעניינת. הלילות קשים וריקים והימים עמוסים ומעסיקים. לומד לבנות את החברה שכל כך רציתי. משקיע זמן ואנרגיות בלהקים חיים עצמאיים ומתמודד עם כל המשברים הפנימיים.

וכשלפעמים מביט במראה ורואה את הבדידות והריקנות קורצת, נשבר ומחפש נחמה.

אז החלטתי שככה אני לא יכול להמשיך וגם אני לא רוצה אז חיפשתי ומצאתי את זו שיושבת מולי על כורסא פעם בשבוע ומקשיבה להכל. זו שהעצות שלה חופרות בנשמתי והופכות אותי לטוב יותר. זו שמחזיקה מראה ענקית ומציגה לי את עצמי כמו שלא הכרתי מעולם. זו שמעולם לא חשבתי שאצטרך והיום לא יכול בלעדיה.

זה לקח זמן והתחזקתי ומצאתי סוג של שלווה. הקמתי חיים חדשים מכלום עם עבודה קשה. אבל לבד.

כשכבר הלבד הזה נמאס חזרתי למקום המוכר הזה למצוא מישהי חדשה רק שהפעם בלי מסכות בלי גבולות, לא נשוי ולא משחק משחקים. עם הגדרות ברורות של מה ומי אני מחפש חזרתי לנסות להכיר.

ואני מנסה קצת ונכשל מנסה שוב ונופל וזה מאוד פשוט כל מה שצריך זה לקום שוב ושוב ולא לוותר. אני פוגש נשים מדהימות עם חיים מדהימים אבל זה לא ממש מתאים ולא ממש עובד.

עד שהכרתי אותך. לפניי מספר ימים בסה"כ. עוד לא עבר שבוע מאז שנפגשנו לראשונה.

קטנה שחרחורת ומתוקה כמו דבש. עם אנרגיות נפלאות וחיוך קוסם.

והימים טסים איתך, ולמרות שבחוץ קר בלב חם, וכבר סיפרתי לך אותי ככל האפשר ואת מגלה לי את עולמך העצום. כל כך מורכבת שזו סוג של מושלמות.

והחיוך שלך

והמבט שלך

והצחוק שלך

והריח שלך

הכל ממכר.

כל כך חדשה ומרעננת. מזכירה לי שיש טעם להרבה דברים שכבר שכחתי שקיימים

אז כן מתוקה אם זה לא היה ברור עד עכשיו אז תרשי לי להבהיר לך שזה פוסט שבסה"כ מודה לך

תודה שהחזרת אותי לחיים טינה.

לפני 10 שנים. 16 בינואר 2014 בשעה 22:34

אחרי תקופה ארוכה של יחסי שליטה עם אחת ויחידה זה נגמר,

ויש צער ויש כאב, אבל יש עולם חדש שמחכה מעבר לפינה,

אז הנה אני כאן שוב, מחפש וסורק את מה שנדרש בעולמי,

נשלטת,

אמיתית,

כזו שיושבת על ברכייה בשמחה, מחכה למגע שלי,

לטוב ולרע, מקבלת הכל ממני מרצון,

מקווה שאמצא,