אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שפחה

אני שבאה והולכת
תמיד בתזוזה.
לפני 6 שנים. 10 בפברואר 2018 בשעה 16:22

שתי הידיים שלו סביב צוארי ואני נחנקת ואולי מעט מכחילה.הוא לוחץ על קנה הנשימה ומרפה מידי פעם ממש מנגן לי על המיתרים כשהוא שואל תוך כדי אם אני סומכת עליו שיעצור בזמן.ואני סומכת עליו בעיניים עצומות כי אני עוצמת ולא צריכה לקרוא את מבטו.כשהגוף מתחיל לרקוד לו בין הידיים הוא מרפה ואני לוקחת נשימה עמוקה ומוכנה לעוד סיבוב של חניקה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י