אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שפחה

אני שבאה והולכת
תמיד בתזוזה.
לפני 6 שנים. 26 ביוני 2018 בשעה 12:12

אני מודעת לעצמי ולריח שלי שאני עוברת לידו והוא לא מביט בי רק עוצם את העיניים ונושם עמוק.כמה זמן לא הרגשתי את הידיים המפלצתיות שלו על הלב האומלל שלי.אני ממשיכה לקרוא ספרים בוטים עם רומנטיקה זולה ורואה שם את הקיר המקולף.

הקיר שהיה מצמיד אותי עם הברך מפסק אותי ועם הנעל שלו מעיף לי את התחתונים.הראש היה גבוה בעננים כי הפנים היו בגובה הסוליה שלו והידיים המפלצתיות הופכות אותי לדבר שאין לו גבול.

TheStrider​(סדיסט) - קראתי את זה וחשבתי על הסקיצות של אגון שילה של ידיים, ממליץ לך להעיף מבט.
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י