צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שפחה

אני שבאה והולכת
תמיד בתזוזה.
לפני 5 שנים. 1 בנובמבר 2018 בשעה 5:49

העיניים שלו התמלאו בדמעות שניה אחרי שהזכרתי את בתו,כמה רגש יצא מהאיש הזה אוי מי גאד.רציתי ללקק לו את הדמעות להכניס את הלשון שלי לאישון שלו ולמצוץ את דמעות הכאב שיורדות לו.הרגשתי את המצוקה שלו להיצמד ולהחטיף לי שאני אכאב את הכאב שלו למענו שאפשיל תחתון או אסיט אותו ימינה כדי שיחבוט בי את הכאב מקצה הזין ושאבכה. שאבכה גם כי גם לי כואב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י