סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דברי ימי מנזר

"Since then, at an uncertain hour,
That agony returns, And till my ghastly tale is told
This heart within me burns."

S.T Coleridge "The Rime of the Anciant Mariner"
לפני 17 שנים. 13 באוגוסט 2007 בשעה 17:43

You used to call me paranoid
PRESSURE
But even you can not avoid
PRESSURE
You turned the tap dance into your crusade
Now here you are with your faith
And your Peter Pan advice
You have no scars on your face
And you cannot handle PRESSURE

Billy Joel - Pressure

ארבע השורות האחרונות, זו הסיבה שהבאתי את הציטוט מהשיר הזה.
אנשים מלאי עצות, מלאי תובנות, על החיים שלי , על מה שעובר עלי, על איך צריך להתמודד עם כל זה. אבל אין להם את ה"צלקות" על הפנים, הם לא צעדו צעד אחד בנעלי וכנראה שהם גם לא יצעדו לעולם. יהודה עמיחי כתב על זה "מאוחר בחיי אני בא אליך ומסונן בהרבה דלתות ונגרע במדרגות. כמעט לא נשאר ממני." באמת לא נשאר הרבה להציע, רק שאריות אני.

להבה חשופה -
נזיר יקר :-)

אתה לא שאריות ברור?

מובן?

תפנים במיידי. !!

חיבוק ענקי :-)
לפני 17 שנים
monk - תודה }{
לפני 17 שנים
janet wise - עולם ומלואו, אם כבר.

}{
לפני 17 שנים
monk - תודה }{
לפני 17 שנים
mind games​(מתחלפת) - שאריות?
אתה?

ממש לא!

אתה אדם מיוחד ומקסים, זה מה שאתה :)

}{
לפני 17 שנים
monk - מבלי להודות בדבר, זה לא סותר.
לפני 17 שנים
nnn - בייבי,אם אתה שאריות מה אני?
המממ רבע שאריות?
רקבון?נמק?מוגלה?

אני אוהבת אותך.גם אני בתקופה מחורבנת.
דבר איתי.

אני מתגעגעת.
מה יש,גם נמק יכול להתגעגע
לפני 17 שנים
monk - את מי שאוכל שאריות? 0:-/

ומה עם החוב שלך?! נמק ארור!
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י