לפני 18 שנים. 28 באפריל 2006 בשעה 0:15
המסדרונות הארוכים, הקירות הירקרקים, הפלורסנטים שמאירים כמו מוות, הקולות, האויר הדחוס, הרדיפה אחרי רופאים להתייחסות, ההליכות האינסופיות, ההמתנה המיותרת, הבירוקרטיה המעיקה, הצלילים, המראות, התחושות,הריחות...אווווו הריחות....הביאוש הנצחי של רקבון וחומרי חיטוי.
הייתי כלוא בסיוטים שלי ללא אפשרות בריחה, זז בהתמדה בחוסר נוחות וחוסר מנוחה. אני רוצה לברוח! אני רוצה להקיא! אני לא רוצה להיות כאן! אני רוצה להכות משהו, או שמשהו יכה בי! אני רוצה לעקור איבר, איבר בי ולהבריח אותם מהמקום הזה, שישאר רק המינימום ההכרחי. ואני לבד! אותו מקום, זמן אחר, אדם אחר ושוב לגמרי לבד!
הנה זה מתחיל שוב.
אם הייתי קצת יותר גברי ממה שאני הייתי אומר "bring it on!!!".
אבל אני יודע לקראת מה אני הולך ואני מעדיף לא ללכת.
Magic and Loss