דברי ימי מנזר

כן, אני מכור, אני מודה.
יש משהו בסדרה הזו שמדבר אלי, אולי משהו מהאידאליזם הבומבסטי של סדרות אמריקאיות על נשיאים לטינים דמיוניים (מצטער על הספויילר) שרחוקים מרחק שמיים וארץ מהמציאות.
בגלל זה שתי התוכניות האהובות עלי הן The west wing ו- The daily show. הראשונה מציגה את הממשל כפי שהיינו רוצים שהוא יהיה חדור אידאליזם, חוכמה כוונות טובות וייושר והאחרונה מציגה לנו את המציאות המרה של חבורת קופי אדם מושחתים ונטולי בינה שנראים כמו פארודיה עצובה על עצמם.
יין ויאנג.
הייתי רוצה לתת את חלקי ביין. החינוך שקיבלתי ותפישת העולם שלי תואמים את זה. כרגע אני חלק מהעולם התאגידי. חלק קטן, אבל לא חסר משמעות. הכישורים והכשרונות שלי הם כרגע כלים העומדים לרשות בעלי הממון- היאנג.
היין אינו פשוט בפני עצמו. אני מכיר אותו. הוא תובעני, לא מתגמל וכפוי טובה בצורה האכזרית ביותר שיכולה להיות. ועדיין, זה המקום בו צריכים אותי ואני צריך להיות.
היא שלחה אותי עם צוואה לעשות משימה שהיא לא יכלה לעשות בעצמה ושהולכת נגד כל מה שהיא האמינה ועשתה.